מאגר סיפורי מורשת

שמי רותם, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את סבתא שלי, עמליה זלוף.

סבתי נולדה בשנת 1949 בעיראק בעיר בגדד למשפחה בת שבעה אחים (אחד נולד בישראל). היא עלתה לישראל בשנת 1951 וגרה במעברה בנתניה. באוהלים בקיץ היה חם מאוד ובחורף היה קפוא, האוהלים עפו בגלל הרוח החזקה. היו רק שני אוהלים והיו שבעה אחים, באחד מהם היו: עמליה, יענקל'ה,יוסי, תקווה, זמירה ותמי. שאר המשפחה, כולל סבתא וסבא של עמליה, אמה ואביה באוהל השני. במהלך שהותה במעברה פרצה מלחמת סיני ואספו את הגברים במעברה להילחם. בזמן שאביה היה במלחמה, אחיה הקטן ביותר יהודה נולד. בגלל שלא היו מכוניות במעברה, חיילים בריטים שעברו במשאית לקחו את אמה לבית החולים בחיפה.

בגלל שהטכנולוגיה עדיין לא הייתה מפותחת מספיק, במהלך המלחמה לא היה דרך ליצור קשר אם אביה, כך שהדרך היחדה לדעת מה קרה היה דרך רדיו. לפני זה לא הייתה הרבה טכנולוגיה בתקופה הזאת, לא הייתה תקשורת רבה ממרחקים או ערוצי ידע שיגיע בין חלקי הארץ השונים. לאחר הזמן במעברה הם עברו לבית בנתניה. חלק מהמשפחה, כולל עמליה ואחותה, עדיין גרים בו. בעבר כל במשפחה גרה בו, כולל הסבים והסבות של עמליה, כך שהבית היה מלא.

בנעוריה סבתא שלי אהבה את בית הספר. אמנם לא היו הרבה מקצועות כמו היום אבל למדו תנ"ך, חקלאות, עברית, מתמטיקה ועוד כמה מקצועות. היא לא סלדה מאף מקצוע ואהבה את כולם. החברות שלה מבית הספר עדיין חברות שלה כיום, למרות שהן סבות עכשיו. בשנות העשרים הם רקדו ריקודי עם והיו כבר נשואים, שמעו ועזרו להורים. יחסית לילדים בגילה, מגיל קטן היא לא אהבה מאכלים מתוקים.

סבתא לראשונה פגשה את סבא פנחס במעברה. אחרי ארבע שנים נפרדו דרכיהם, סבא עבר לגור בעיר וסבתא בשכונה. אחרי כמה שנים הוא התחיל כבר לעבוד בגלל שהוא היה מבוגר מסבתא בשלוש שנים. דרכיהם נפגשו עוד פעם כאשר סבא חילק לאמה של סבתא גז והוא שאל על סבתא, אמרו לו שהיא הילדה של מי שאתה מביא לה גז.. לאחר שנות שירות של סבא, הוא הציע לה נישואים. כאשר ההורים של סבתא ראו שהוא איש טוב ולא עצלן, סבא וסבתא שלי התחתנו מאז נולדו להם שלושה: בנים אסף (או יחזקאל) צחי ונועם, ויש להם שמונה נכדים: עדן, ירדן, רותם, עדי, אופיר, אריאל, מיה ואמה.

הזוית האישית

סבתא עמליה: נהניתי מעבודת התיעוד המשותפת מכיוון שזה החזיר אותי לילדותי. הגעגועים להוריי וכל המשפחה שאינם. תמיד טוב לזכור איפה היית ולאן הגעת. תודה לאל יש לי משפחה מהממת.

רותם: נהניתי מהתכנית ולמדתי רבות על משפחתי דברים שלא ידעתי עליהם. באמצעות התיעוד למדתי את סיפורה המרתק של סבתא שלי שהחל בנעוריה עד לבגרות.