מאגר סיפורי מורשת

שלום אני אנה אפטר בת 80.

רציתי לספר לכם על סיפור חיי.

נולדתי בתשיעי באפריל 1942,  התחתנתי בשנת 1968. הייתי רופאת שיניים ובעלי היה רופא (אורתופד) ויש לנו שתי בנות ושני בנים ועכשיו כולם נשואים ויש לי 10 נכדים.

מקום הולדתי וביתי

אני נולדתי בעיר בקוריינטס בארגנטינה, קוריינטס נמצאת ליד נהר פרנה, יש לקרוריינטס נמל בטיילת מופלאה, בעיר נמצא המשכן של אוניברסיטה עם כל סוגי פקולטות, (פקולטה היא יחידה של אוניברסיטה העוסקת במחקר ובהוראה בתחום ידע מוגדר או באיגוד של מספר תחומי ידע קרובים). אני למדתי בפקולטת לרפואת שיניים.

הבית שלי היה במרכז העיר, הוא היה יחסית גדול עם שמונה חדרים ועם חצר מלאה בצמחים, ליד הבית שלי היה בניין גבוהה ומיוחד של חברת טלפונים.

בילדותי

זיכרונות מימי ילדותי

כשהייתי קטנה אהבתי לשחק בבובות וכשגדלת בבית ספר אהבתי לשחק בכדורסל והייתי חברה במועדון הריגטות של קוריינטס ומאוד אהבתי להיות שם שם המועדון: Club de Regattas Corrients – מועדון השחייה.

הייתה לנו חבורת נערים ונערות, היינו בערך 15 חברים. כשהיינו צעירים נהגנו להיפגש כל סוף שבוע וללכת לקולנוע ולאכול בבית של אחד מאיתנו ולשמוע מוזיקה ולרקוד. הייתה לי חברה מאוד טובה כשגדלנו היא הפכה לגיסתי, ואנחנו עדין בקשר מכיתה א'.

הייתי תלמידה טובה, עשיתי את שיעורי הבית ואת העבודות, היו לי ציונים טובים. אהבתי ללמוד ובמיוחד את מקצוע המדעים. ההבדלים של הלימודים מפעם ומהיום הם, שפעם ציפו מאיתנו ללמוד יותר ולהתעמק בנושאים הנלמדים בלי הטכנולוגיה שיש היום.

הייתי האחות הבכורה מבין שלוש אחיות ואח אחד. אבא שלי היה רופא שיניים ואימא שלי הייתה עקרת בית. היום יש לי ארבעה ילדים ועשרה נכדים.

נהגנו להיפגש כל המשפחה והחברים לחגוג את ימי ההולדת, אני זוכרת שכשהייתי בת שמונה, קיבלתי בובה מיוחדת שהפנים שלה היו עשויים מחרסינה, והיא הייתה ניראתה כמו תינוק אמיתי. זו מתנה שסבא וסבתא הביאו לי מבואנוס איירס, מעיר הבירה.

זוגיות

אני ובעלי מכירים אחד את השני מהילדות, אבל הינו זוג כשהייתי בת 15 והוא היה בן 16 והתחתנו כשסיימנו את האוניברסיטה. החתונה שלנו הייתה מאוד מיוחדת, כי הרב שחיתן אותנו היה אבא של בעלי, והתחתנו בעיר שגדלתי בקוריינטס. אחרי החופה הייתה מסיבה והיו הרבה מוזמנים המשפחה שלי, המשפחה שלו וחברים. היה מקובל לסוע לירח דבש ואפילו אני ובעלי נסענו לאורוגוואי.

ביום נישואינו

קיבלתנו הרבה מתנות והבית החדש שלנו היה הכל ממתנות של חברים (חברים שלנו הביאו טלוויזיה, מכונת כביסה, מקרר, שולחן ועוד). עברנו לגור בבית שנתנו לנו ההורים של בעלי וגרנו את כל חיינו שם עד שעליתי לארץ.

אני ובעלי אהבנו לקרוא ספרים מכל נושא ובעיקר ספרות קלאסית. הייתה לנו קבוצה של חברים וביקרנו אחד את השני ומאוד אהבנו לעשות את זה. נקודות החוזקה שלי היו לאפות עוגות ושל בעלי לעשות אסדו (על האש).

הפכתי להיות אמא כשהייתי בת 25. החלום שלי היה שארבעת הילדים שלי ועשרת הנכדים שלי נחייה ביחד והגשמתי אותו כולם. הערכים שהעברתי לילדי היו שהם יהיו לכבד את האחרים, ילדים טובים ובני אדם טובים ובעיקר אהבה.

לימודים ועבודה

אני חושבת שהמוטיבציה ללמוד רפואת שיניים הייתה בגלל אבי כי הוא גם היה רופא שיניים. הישג שזכור לי זה שאני לימדתי סטודנטים בפקולטה של רפואה ואני מאמינה שהייתי מורה טובה.

 תמונה משפחתית

הזוית האישית

מאור: למדתי על סבתא המון דברים שלא ידעתי קודם ושמחתי מאוד לעבוד איתה.

סבתא אנה: הרגשתי שאני ונכדי התקרבנו וראיתי שנכדי היה מאוד קשוב שסיפרתי את הסיפור. בקיצור הייתה חוויה שלמה ומאושרת.