מאגר סיפורי מורשת

שמי אלה רוסין, נולדתי בתאריך 12.09.1961 באזור חצי אי הקרים, בעיר סבסטופול שהייתה חלק מאוקראינה. אני בת ליעקב ולודמילה.

מלחמת העולם השנייה

בתקופת השואה, הוריי היו בגיל קטן מאוד. אימא שלי הייתה בת 5 כשהתחילה המלחמה. זה התחיל בלילה שקט בקיץ, כשהנאצים התחילו להפגיז את העיר מהמטוסים ללא שום התראה מוקדמת. כולנו היו חייבים להתפנות למקלטים באותו רגע. בזמן שהוריי רצו למקלט, הייתה פאניקה נוראית וכולם רצו להתפנות. לצערי הרב, באותו ערב סבא שלי נהרג מרסיסים של פגז שהתרסק ליד מקלט. המלחמה התחילה בכמה חזיתות בבת אחת, לצערי גם דודה שלי נפגעה קשות מרסיסים של פגז שפגעו ברגל שלה, בזמן שברחה מהגרמנים דרך היער (באזור קייב). סבתא שלי, זינאידה, התגייסה לצבא כדי לעזור בתור טבחית, עיקר תפקידה היה לבשל עבור פרטיזנים. אמו של יעקב הייתה מבשלת אוכל לקצינים ואת שאריות המזון שהיה נשאר הייתה מחלקת לבני משפחה.

ילדות ובניית משפחה

ילדותי הייתה נפלאה, גדלתי בעיר סבסטופל שבאוקראינה כל חיי, למדתי בבית ספר מספר 44. בתור ילדה מאוד אהבתי לשחק משחקים עם החברות הכי טובות שלי, אנה ונטשה, אנחנו בקשר מאוד טוב עד היום, אהבתי לשחק קלאס, גומי, חבל קפיצה. בתור ילדה הייתי משחקת כל היום.

לאחר שסיימתי את בית הספר, המשכתי ללמוד במקצוע הנהלת חשבונות. לאחר סיום לימודים אקדמיים, עבדתי במקצוע שנים בודדות. במקביל ללימודים, הכרתי את בעלי, יבגני, התחתנו בשנת 1980. הקמנו משפחה ונולדו לנו שני ילדים, דימה ויוליה.

עלייה לישראל

בשנת 1994 המשפחה החליטה לעלות לארץ מאוקראינה מסיבת ציונות ויהדות ובשביל עתיד יותר טוב לדורות הבאים. יצאנו באמצע הלילה ברכבת באופן חשאי, מפני שהיתה אנטישמיות, ישר לשדה התעופה לטיסה מוקדמת לתל אביב. הגענו שמונה בני משפחה לישראל: אמי, אבי, אני ובעלי יבגני, הבן שלי דימה, הבת שלי יוליה, אחותי זינה, ואידה אחותו של אבי.

לאחר העלייה, הייתה תקופה לא קלה. עבדנו במספר עבודות כדי לפרנס את המשפחה ולתת אפשרות לילדים שלנו ללמוד ולהתפתח.

יציאה לגמלאות

יצאתי לגמלאות לפני כשנה וכיום אני בעיקר יוצאת לטייל בארץ ובעולם. זה תמיד היה התחביב שלי. אני תמיד אהבתי לצאת לראות נופים ומקומות חדשים. זה משהו שמחזיר לי את השלווה שלי. הגשמתי את חלומי והקמתי משפחה. זה תמיד היה החלום הכי גדול שלי. יש לי ארבעה נכדים: מיכל, עמית ומעיין, אלה ילדים של בני דימה ואישתו מרינה, ואביב – בן של בתי יוליה ובעלה איגור.

כיום יש לי משפחה מאושרת .יש לי שני ילדים, ארבעה נכדים, בעל וכל מה שתמיד חלמתי עליו. אני זכיתי במשפחה כזאת עוטפת חמה ואוהבת.

מסר

כשאתם חווים תקופות קשות בחיים תמיד תזכרו  שבסופו של דבר יש עליות וירידות. לעתים חשים קשיים ולא רואים התקדמות, אך בסופו של דבר, אם משקיעים ומתאמצים, מצליחים ומגיעים לתוצאות. הכי חשוב זה לשמור על המשפחה.

רפלקציה של סבתא – היה לי מאוד כיף ומרגש במיוחד שמיכל בחרה בי .

רפלקציה של מיכל – היה לי מאוד כיף ומרגש לראיין את סבתא הרגשתי מאוד מיוחד ואף פעם לא ישבתי ושמעתי את כל הסיפור שלה וזאת הייתה פעם ראשונה .

מיכל רוסין ז'2

הסבר על מושגים חדשים:

חצי אי הקרים- אזור בדרום אוקראינה, עיר שלמה שרוב העבודה בה הייתה קשורה לעולם אוניות, אוניות מלמחמה ותובלה. העיר עצמה הייתה סגורה למבקרים חיצונים והיה קשה מאוד להזמין קרובי משפחה אחרים לבקר בה. היה המון ציוד צבאי סודי ובעיקר ספינות לוחמה.

פרטיזנים- קבוצה של אנשים שהתנדבו לסייע לחיילים בזמן מלחמת עולם השנייה. בדרך כלל פרטיזנים לרוב הכירו את השטחים המקומיים וידעו לסייע לחיילים שהגיע לקו הגנה לסייע בתפקידם. בנוסף פרטיזנים לרוב הסתתרו ביערות והיו שותפים לקרבות מול האויב הנאצי.

הזוית האישית

סבתא מיכל: מאוד נהניתי לעשות את התכנית עם נכדתי מיכל.

מיכל הנכדה המתעדת: מאוד נהניתי לעשות עם סבתא את התכנית, למדתי עליה המון.