מאגר סיפורי מורשת

את סבתא שלי ראיינתי בביתה שביעד. ישבנו בסלון על הספה ושמעתי ממנה את הסיפור הבא:

סבתא רחל נולדה בבית חולים העמק בעפולה בשנת 1953 וגדלה בקיבוץ מסילות. לא היו לה הרבה קשיים בילדותה והילדות הייתה נפלאה. יחד עם זאת היא מספרת שבילדותה המוקדמת היא פחדה מאוד בלילות, כשישנה בבית הילדים בלי ההורים. היא זוכרת את עצמה בוכה בלילות, והולכת לחדר הוריה. לצערה, היא מספרת, "אמא שלי כעסה והחזירה אותי לבית הילדים".

היא תמיד עבדה עם ילדים  כאשת חינוך, ושלושים ושתיים שנה הייתה גננת. שלושים שנה היא עבדה ביעד, שהוא גם ביתה.

היא נשארה בקשר הדוק עם שלוש חברות מילדותה שקוראים להן הגרי [שנפטרה לפני שנה], שושנה ואסתר.

לילדות היא פחות מתגעגעת אבל למשפחה ולהורים שלה היא ממש מתגעגעת. סבתא רחל אינה רוצה לחזור לילדותה, אבל כן הייתה רוצה לפגוש את האנשים שהיא אהבה מאוד במשך ימי חיה.

זיכרון שלה:" חופש שינה" כשהם היו ילדים, הם היו חייבים לישון בצהריים, אבל ביום שלישי היה חופש שינה שזה אומר שלא צריך לישון צהריים, הם הלכו לחורשה שליד בריכות הדגים, ובנו להם מחנות ומבנים וכל "חופש שינה" הם חזרו לחורשה.

הדמויות המשמעותיות שלה בחיים היו: אבא שלה, המחנכת שלה רותי, בכיתות ה' – ו' וחברות הילדות שלה.

חפץ בעל ערך שהיה לה הוא גיטרה, שהיא הביאה מארגנטינה שם למדה לנגן ולשיר בספרדית. על הגיטרה שמרה במשך עשרות שנים [עד שהגיטרה התיישנה].

סבתא רחל החליפה  פעמיים שמות משפחה בעקבות נישואים. שמה המקורי היה בורכוב, כשהיא התחתנה עם שלמה, שם המשפחה שלה שונה לשליט, וכשהתחתנה  עם ירון היא קיבלה  את שם המשפחה גולן. היום קוראים לה רחל שליט גולן.

סבתא רחל לא הייתה בוחרת בחירות אחרות, כדי שישפיעו לה על העתיד, מכיוון שהיא  מרוצה מחייה כפי שהם.

הזווית האישית

עידו: החוויה הייתה טובה, ולמדתי הרבה דברים חדשים על סבתי.