מאגר סיפורי מורשת

שמי רחל, נולדתי בתל אביב בשנת 1957.  אני קרויה על שם סבתי מצד אבי, כינוי החיבה שלי בפי בני משפחתי הוא חלה. אמי נולדה בישראל, ואבי נולד בטורקיה. אני ילדה שנייה במשפחה, יש לי אח גדול ממני, ואחות קטנה.

בילדותי למדתי בבית ספר יסודי "דוד רמז". בהמשך למדתי בתיכון "מקצועי" במגמת הנהלת חשבונות, המקצוע שאני עובדת בו עד היום.

חוויות מהילדות

הייתי ילדה שובבה מאוד, אהבתי לרכב על אופניים, ולרכוב על סוסים, כמו כן הייתי חניכה בתנועת הנוער "העובד והלומד". בשעות אחר הצהריים הייתי נפגשת בשכונה עם חברים. היינו משחקים מחניים, חבל, חמש אבנים, והקפות.

ליד ביתי היה שדה של חרציות, אהבתי ללכת לשם עם חברותיי, ולהכין שרשרת של חרציות לאימא שלי.

תמיד אהבתי מאוד לשיר, הייתי מושיבה את הוריי ואחיי לוקחת מברשת שיער ,ששימשה כמיקרופון והייתי מופיעה.

כשהייתי נערה עבדתי בבית חרושת "עלית" בזמן החופש הגדול. כנערה חוויתי את מלחמת ששת הימים, אני זוכרת שלקחו אותנו במסגרת בית הספר למלא שקי חול שישמשו כהגנה בפתח המקלטים. במלחמת יום כיפור אחי ואבי היו מגוייסים, ובאותה תקופה לא היו טלפונים, מלבד לשכנה אחת. אני זוכרת שהיא הייתה קוראת לנו בכל פעם שאחי ואבי התקשרו.

כבוגרת עבדתי במשרד רואה חשבון, וכיום אני עובדת בעסק המשפחתי. פעם בשבוע אני מתנדבת בבית ספר "הבונים" זיכרון ששמור אצלי הוא שבגיל שתיים עשרה  קיבלתי מתנה שרשרת עם מגן דוד וחנוכייה חרוטה עליה מאמי רוזה ז"ל.

יש לנו מסורת במשפחה שבכל חג פסח אנו נוהגים לחגוג את החג אצלנו בבית, ולמחרת היום יוצאים לחופשה משפחתית כולנו ביחד.

יש לי חמישה ילדים: שני בנים, שלוש בנות ושמונה נכדים.  יש לי חבורת נשים שאיתם אני מטיילת בחו"ל. הייתי בדרום אמריקה, יפן, קמבודיה, ויאטנם ועוד. כיום אני נהנית מכל רגע ממשפחתי.

הזווית האישית

נוה: נהנתי להיפגש עם סבתא במסגרת התוכנית, סבתא הגיעה לכל המפגשים, התרגשה ואמרה שהיה לה כיף, מיוחד, והיא נהנתה לשבת איתי ולספר לי על חייה.