מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור חייה של סבתא ויקטוריה פרץ

אני עם סבתא
סבתא
המשחק בגפרורים שכמעט עלה לה בחייה

סבתא ויקטוריה נולדה ב1945במרוקו.

סבתי היא האחות החמישית, והצעירה ביותר במשפחת בן קליפה.

היא ומשפחתה עלו לארץ בעליית יהודי מרוקו וחיו במעברה.

העלייה ממרוקו התקיימה לאורך כל הדורות. יהודי מרוקו היוו חלק משמעותי בהתחדשות היישוב היהודי במאה ה-19 בערים רבות, וביניהן: יפו, חיפה, טבריה, ירושלים וערים נוספות ברחבי הארץ זאת ועוד, במהלך העלייה ממזרח אירופה בשנת 1882, יהודי מרוקו שיחקו תפקיד מרכזי בקליטת העולים. ויקיפדיה.

כשהם הגיעו לארץ הם שוכנו במעברה, שם הם למדו עברית ואת סבתי שלחו לעבוד בניקוי דגים.

בצעירותה סבתי הכירה את פרוספר שעלה לארץ, גם הוא ממרוקו, עם משפחתו, לחצור הגלילית.

במסגרת עליית הנוער הוא המשיך לקיבוץ חניתה ואחרי כמה חודשים התגייס לצבא לגולני. כשהשתחרר מהצבא הלך ללמוד בבית ספר תדמור. תדמור הוא בית הספר המרכזי לבישול, אפיה ומלונאות.

בתום לימודיו הוא הכיר את סבתא ויקטוריה והם התחתנו.

ויקטוריה הייתה עקרת בית ופרוספר היה ימאי. בהמשך ויקטוריה הלכה ללמוד והיתה לגננת  ופרוספר ניהל חנות משלו.

לסבתא וסבתא נולדו לארבעה ילדים: מיכאל, מלכה, אילנית ואורטל. לאחר פרישתה מהעבודה כגננת, גילתה סבתי את כישוריה והחלה לצייר.

סיפור משמעותי מתקופת ילדותה, שהיא זוכרת, וכמעט הסתיים בטרגדיה:

כשהייתה בת עשר לערך, כשהייתה בבית היא שיחקה עם גפרורים, ולאט לאט האש התלקחה והיא החלה להישרף. היא זוכרת שפינו אותה לבית החולים, כשהיא מלאה בכוויות, והחשש לחייה היה גדול מאוד. היא הייתה מחוסרת הכרה ומונשמת במשך חודשים.

מדי יום ישבו לידה נזירות והתפללו שתצא מזה בשלום, לאחר כמה חודשים היא התעוררה והחלימה לאט לאט.

רציתי לשתף אותכם בשורה משיר ששר הזמר בועז שרעבי, שיר שסבתא שלי מאוד אוהבת: "ויום אחד היא נעלמה מכל דמותה נותר רק שמה"

פמלה /מילים: זמירה חן לחן: בועז שרעבי

בועז שרעבי הקליט תחילה את השיר באנגלית ונתן לו את השם Pamela. את המילים באנגלית כתבה חנה בן ארי. הוא ביצע שיר זה בהופעה במועדון בפריז בנוכחות יפה ירקוני. ירקוני שהתלהבה מהשיר הקליטה אותו בעברית עם בנותיה בעיבוד של דוד קריבושי. השיר הגיע בישראל למקום הראשון במצעד הפזמונים העברי בביצוע של ירקוני, ולמקום הראשון במצעד הלועזי בביצוע של שרעבי. בועז שרעבי הקליט אותו גם בעברית ובגרמנית.

השיר מדבר על בחורה בשם פמלה. על פי סברה אחת ההשראה לשם הייתה פמלה צ'אנג קונג בתו של שגריר סין בצרפת בתחילת שנות ה־70, שאותה שרעבי הכיר. לפי גרסת יגאל חרד פמלה הייתה שחקנית במחזמר "הלו, דולי!". לדברי חרד כששהה עם שרעבי בחדר במלון לאחר הופעה בפריז, שרעבי נתקל בתמונתה שהייתה מונחת על השידה, והציע שיכתבו על שמה שיר. ויקיפדיה.

הזווית האישית

נועם: למדתי ושמעתי סיפורים שלא שמעתי לפני כן, בעבר. הרגשתי ששני הצדדים, גם אני וגם סבתי נהננו מאוד במהלך העבודה, ותעוד הסיפור .

מילון

חששמי(מילה בטורקית)
מסכן שלי (סלנג)

ציטוטים

”ויום אחד היא נעלמה מכל דמותה נותר רק שמה" ציטוט משיר שסבתא שלי אהבה“

הקשר הרב דורי