מאגר סיפורי מורשת

שמי הגר אושרי- גשרי נולדתי בבית חולים העמק בעפולה ב-7.4.1946 להוריי, רחל הררי- גשרי ושרגא גשרי- מוטווילישקר, מקום מגורינו כיום הוא קיבוץ גניגר בעמק יזרעאל.

אמי נולדה בפולין ובגיל צעיר עברה לבלגיה, ואבי נולד בליטא. הסבים שלי וחלק מבני משפחתם ניספו בשואה. אבי עלה לישראל כשהיה עלם צעיר, והתיישב בקיבוץ גניגר, אמי עלתה לארץ והתיישבה במשק הפועלות בעפולה. כשנישאו חיו בקיבוץ גניגר. לימים נולדו להם שני ילדים: יואב אחי הבכור ואנוכי.

בהיותי בת שנתיים פרצה מלחמת השחרור, אבי יצא לקרב בג'נין שממנו לא שב. אמי נותרה אלמנה עם שני ילדים קטנים, לימים נישאה לדב הררי, ונולדו להם עוד שני ילדים. אמי היתה תופרת.

ילדותי

גדלתי בקיבוץ גניגר בחינוך משותף מינקות עד הצבא. גדלנו בבית שבו התנהלו כל חיינו כולל לינה משותפת. לבית ההורים היינו מגיעים בשעות אחר הצהריים. אהבתי את החיים המשותפים. חבריי היו לי כאחים (עד היום)

משחקי ילדות:

המשחקים היו בעיקר בחוץ על דשאים ירוקים רחבי ידיים: קפיצה על חבל, קלאס, עמודו, מתפרצים, חמש אבנים ועוד. יצאנו לטיולים בחיק הטבע ליערות המקיפים את הקיבוץ ובחודשי הקיץ שחינו בבריכה, היה לנו משק חי אשר בו עבדנו בשעות הפנאי ובמקומות עבודה אחרים. הייתה לנו תזמורת של כלי נשיפה אהבתי מאוד לנגן, רכבנו על אופניים, ליקטנו פטריות ביער וחגגנו חגים משותפים, חיינו היו עשירים ומגוונים.

הייתי חברה ב"נוער העובד" ובקיץ יצאנו למחנות קיץ. כמו כן יצאנו למחנות ליד הים.

בגמר בית הספר התגייסתי להנדסה קרבית, שם שירתתי כפקידת מג"ד, והיינו נוסעים לבקר את חיילי הגדוד שהיו בפעילויות שונות. כשהשתחררתי מהצבא, התחלתי לעבוד עם ילדים, עברתי הכשרות שונות כולל לימודים ב"אורנים".

בעשר השנים שקדמו לפנסיה, עבדתי עם קשישים, שם נגלה לפני עולם חדש ומופלא, שהכין אותי לחיים שהיום.

היכרות ונישואין הכרתי את שוקי, בן גבעת ברנר כשהיה בסיירת "אגוז", נישאנו ועברנו לקיבוץ גניגר, שם נולדו שלושת ילדיי החמודים. אחרי שנים מספר עברנו לראש פינה שם אנו חיים עד היום. בניי התגייסו לצבא, נישאו ונולדו להם ילדים, יש לי שמונה נכדים מופלאים אחד אחד.

תחביבים ופנסיה

אני אוהבת מאוד מוסיקה אופרות, קלאסית, שירי ארץ ישראל, ובעצם כמעט כל סוג של מוסיקה. אני אוהבת טבע, פריחות, טיולי נחלים, בריכה וים. בהגיעי לגיל הפנסיה המשכתי לסעוד אנשים בבית החולים ובבית, וכן אני עוזרת באהבה גדולה בגידול נכדי. אני ממשיכה לטייל להיפגש עם חברים, להאזין למוסיקה, לראות סרטים וסדרות ולקרוא ספרים, ועוקבת באהבה אחרי צמיחת נכדי.

תקופת הקורונה הייתה תקופה לא קלה רוויות מתח, אך מצד שני לכדה ואחדה את המשפחה.

הזווית האישית

סבתא הגר: מוסר השכל לנכדי: תנו כבוד לכל אדם באשר הוא אדם. חקרו והתעניינו בדברים שמעניינים אותכם. גלו סקרנות ותעוזה. אל תחששו "ליפול" כי משם תצמחו. אהבו את משפחתכם, טיילו הרבה. רכשו מקצוע ותחביבים לחיים. היו שמחים, מאושרים ובריאים.