מאגר סיפורי מורשת

הוריה של סבתא דינה היו בתיה ואריה. סבתא רבתא בתיה לבית משפחת פרידמן נולדה בגרמניה ועלתה לארץ בשנת 1936 עם כל משפחתה, חוץ מאח אחד שנשאר בגרמניה כי היה חולה ולא רצה לעלות. הוא ונספה בשואה. ההורים של סבא רבא אריה גרו בירושלים ובגלל מצב כלכלי קשה בארץ עברו לאנגליה, אחרי שסבא אריה נולד הם עברו לגור בבלגיה. בשנת 1934 בגיל 17 סבא אריה עלה לארץ, הכיר את סבתא בתיה והם התחתנו. הם היו חלוצים והקימו את קיבוץ בארות יצחק שהיה אז בנגב, וכיום ליד פתח תקווה.

כך סבתא מספרת: "שמי דינה לבית משפחת סלמון, נולדתי ביולי 1950 בבית חולים בכפר סבא, כי גרנו בבני עטרות, שהיום נקרא קיבוץ בארות יצחק ליד פתח תקווה. עד גיל שנתיים גרתי בבני עטרות ואז עברנו לקיבוץ. גדלתי בבית עם ארבעה ילדים כאחות תאומה לשמעון ועוד שתי אחיות. גדלתי בקיבוץ בארות יצחק, בקיבוץ הינו מגדלים ועובדים ברפת, בלולים, בפרדסים, בשדות בקטיף כותנה והמון ירקות בשדה. בזמנו היו כל החברים ביחד כקהילה, אוכלים ביחד בחדר אוכל משותף. היה חדר כביסה שכיבסו לכולם והייתה תקופה שאחרי הצהרים היינו בבית ההורים ובלילה הינו ישנים בבית הילדים. עד כיתה ג' כבר לא היה בית ילדים וישנו עם ההורים.

ביסודי למדנו בבית ספר משותף. בקיבוץ אהבנו לשחק ביחד מחבואים, חמור ארוך, חמור חדש, מחניים, חמש אבנים, גולות ומשחקי כדור. בתיכון למדתי ב"קבוצת יבנה", בית ספר לכל תלמידי הקיבוצים הדתיים באזור הדרום. אחרי התיכון למדתי אחיות ואת שנת החובה עשיתי בקיבוץ כפר עציון. בשנת 1972 סיימתי ללמוד בבית ספר לאחיות ועברתי להיות אחות בקיבוץ כפר עציון. בשנת 1970 סבא חנן הגיע לגרעין נח"ל שהיה בקיבוץ כפר עציון. בשנת 1972 נפגשנו אני ובעלי. ב- 1973התחתנו ונולדו לנו ארבעה ילדים: אודיה, נתנאל, אוריה ויהונתן. בשנת 1992 עברנו מקיבוץ כפר עציון לאפרת.

אחרי עשר שנים כאחות בקיבוץ למדתי מיילדות ועבדתי כמיילדת ואחות במחלקת נשים בבית חולים הדסה עין כרם. תחום העיסוק שלי היה במשך חמש שנים מיילדת, ואז אחות בחדר מיון ואחות במחלקת נשים וסיבוכי הריון בבית חולים שערי צדק, שם עבדתי 28 שנים. בשנת 2017 יצאתי לפנסיה ואני נהנית מכל רגע עם הנכדים ובבית החדש עם סבא בגבעת שמואל.

מסר לדור הצעיר: תמיד גדלתי בסביבה של לדאוג לאחר נתינה, עזרה ולכבד את אבא ואת אימא.

הזוית האישית

איתן הנכד המתעד: החוויה שלי מהתיעוד של סבתא דינה הייתה כיפית ומרתקת. אהבתי מאד לדעת ולשמוע על העבר של סבתא וסבא שלי כילדים והיום. סבא וסבתא – אני הכי אוהב אותם בעולם.

סבתא דינה: היה לי כיף מאד לדבר עם איתן הנכד המתוק ולספר לו את סיפור החיים שלי, זה איפשר לנו זמן איכות.