מאגר סיפורי מורשת

מילקה קמיאנסקי סבתא שלי מצד אימי, נולדה באורוגוואי ועלתה לארץ בשנת 1978 יחד עם אימי וסבי.

הרפובליקה המזרחית של אורוגוואי היא מדינה השוכנת בחוף הדרום-מזרחי של יבשת דרום אמריקה. היא גובלת במזרח באוקיינוס האטלנטי, מצפון בברזיל, ממערב בארגנטינה ובדרום בשפך נהר ריו דה לה פלטה. האזור שכיום הוא אורוגוואי יושב לראשונה על ידי קבוצות של ציידים-לקטים לפני כ-13,000 שנה לערך. ויקיפדיה

סבתי גדלה בכפר, הזיכרונות העיקריים הם של החווה שגרה בה עם אחיה, בה הסתובבו חופשי תרנגולות, עזים וכבשים שהיו משתוללים בחוץ.

חווה חקלאית או משק חקלאי היא צורת התיישבות המתבססת על חקלאות בה מתגוררים בדרך כלל בני משפחה אחת, המעבדים שטחי קרקע נרחבים, בדרך כלל בעזרת עובדים שכירים.

בחווה חקלאית מספר מבני מגורים בודדים המשמשים לבעלי המקום ולעובדיהם. החוות מתבססות בדרך כלל על ענפי חקלאות בודדים. קיימות חוות לגידול חיות משק: פרות וצאן להפקת חלב ומוצריו ובשר, אך גם חוות לגידולי שדה: חיטה, כותנה ועוד. בעידן המודרני חוות חקלאיות עשויות להיות גם בבעלות חברות מסחריות או קהילות.

בעברית לא קיים מינוח מיוחד לסוגים מסוימים של חוות. באנגלית יוחד המונח ranch לחוות לגידול בעלי חיים, בעוד שהמונח הכללי לחווה הוא farm.

סבתי הייתה ילדה היפראקטיבית, היא מספרת שלא היה קל להוריה עם ההתמודדות איתה. היפראקטיביות הנו מונח המתאר התנהגות המאופיינת במרץ רב ואי שקט. היפראקטיביות מופיעה בשלבים שונים לאורך מעגל החיים, ובמקרים רבים מתרחשת במסגרת הפרעות קשב וריכוז .

סבתי מתגעגעת בעיקר לאחיה, ולהורים שלה, ובמיוחד לאביה שהייתה מאוד קשורה אליו. באחד הביקורים שלה אצל המשפחה באורוגוואי, קיבלה מאחיה שעון כיס שאביה היה עונד, סבתי התרגשה מאוד. אך, לצערה ברבות השנים הוא נעלם לה. שעון כיס הוא שעון המעוצב לצורך נשיאה בכיס, בניגוד לשעון יד המעוצב לענידה על פרק היד. שעוני כיס היו השעונים הנפוצים ביותר מאז שפותחו במאה ה-16 ועד מלחמת העולם הראשונה. בעת המלחמה עוצבו תחילה שעוני שוחות ועם תום המלחמה עלה השימוש בשעוני יד. ויקיפדיה

כשגדלה עזבה את הכפר, ועברה לגור בעיר הבירה, במונטווידאו שהיא היא עיר הבירה, ובה נמצא הנמל המרכזי, והיא העיר הגדולה ביותר באורוגוואי. מונטווידאו היא עיר עיקרית באורוגוואי, והעיר היחידה במדינה בעלת למעלה ממיליון תושבים. במונטווידאו ישנו נמל ימי, אחד מהחשובים באמריקה, ושם היא הכירה את סבי שמואל, איתו התחתנה. במונטווידאו הייתה להם חנות בה תפרו חליפות לגברים. הם תפרו מגוון חליפות לגברים וחליפות לאירועים, בשלל צבעים ועיצובים, והיו להם לרוחות רבים בעיר.

ההחלטה לעשות "עלייה" התקבלה לאחר שהמשפחה המורחבת עלתה. סבתי הייתה בת ארבעים כשעלתה לארץ

סבתא שלי, לא נשארה בקשר עם חברי הילדות שלה, ויחד עם תחושת החופש שהיתה לה כשהייתה צעירה, היו גם תקופות לא פשוטות, ולכן לא הייתה בוחרת לחזור לתקופה זו.

הזווית האישית

מיקה: נהניתי ללמוד את סיפורה ועברה של סבתי מילקה, אהבתי לעבור איתה את המסע הזה, ולהכיר יותר טוב את עברה.