מאגר סיפורי מורשת

שמי רון, אני משתתף הזנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד את סבתא שלי מצד אימא, אנה גרסיאלה מיקולינסר-מה טוב.

אנה נולדה בתאריך 6.1.1950 בבואנוס איירס בירת ארגנטינה. כך אנה סיפרה לי: "בתקופת שלטונו של הדיקטטור חואן פרון נהג המשטר בארגנטינה להתערב בחיי הפרט בכל מישורי החיים, בין השאר בקביעת השם הפרטי של התינוקות. חלק מהמשטר היה שלא ניתן היה לתת לילדים שמות זרים. אמה של אנה רצתה לקרוא לה בשם ג'יין, אך זה לא התאפשר ואמה בחרה לקרוא לה בשם אנה וכאן נוסף כלל שני שהיה אסור אז:  להשתמש בשמות קצרים, ואם יש שם קצר צריך להוסיף שם נוסף לילד ולכן נוסף גם השם האמצעי ״גרסיאלה״, שפירושו תודה וחן.

אמה של אנה  – טרזה (בימים אלו ימלאו לה 93) היא בת למהגרים מפולין, משפחת פיסטנברג. טרזה נולדה בארגנטינה בעיירה מוזס וילה שפירושה עיר היהודים. עיר זו נמצאת במרכז ארגנטינה בתוך מחוז סנטה פה. העיר הוקמה על ידי הברון הירש כחלק מתוכניתו לפתור את בעיית יהודי מזרח אירופה בכדי שיהיה ליהודים מקום בטוח לחיות בו ולהתפתח. מוזס וילה הוקמה בשנת 1889 והייתה הראשונה מעיירות הברון הירש בארגנטינה.

אבא של אנה, שלמה מיקולינסר, הגיע לארגנטינה מפולין אחרי מלחמת העולם השנייה והתיישב בעיר סנטה פה לא רחוק ממוזס וילה והכיר את טרזה על ידי חברים משותפים. לאחר שהתחתנו, נולדה אנה והמשפחה עברה לגור בעיר סנטה פה, הם התפרנסו מחנות כלבו שהקימו ובה מכרו מגוון רחב של מוצרים, מוצרי הלבשה מוצרי כתיבה ומפעל הפיס. הוריה של אנה הפכו מהר מאוד לחלק פעיל בקהילה היהודית בסנטה פה. כשבע שנים לאחר מכן נולד אחיה של אנה מריו (כיום פרופסור מריו מיקולינסר, זוכה פרס אמ״ת ומייסד המחלקה לפסיכולוגיה במרכז הבין תחומי הרצליה).

הקשר לשואה

אמה של אנה נולדה בארגנטינה אחד עשרה שנים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה וכך ניצלה באופן אישי מאימות השואה. עם זאת, רבים מבני משפחתה של טרזה מצד ההורים והסבים שנשארו בפולין נספו בשואה. דבר דומה היה מצד משפחתו של שלמה, גם אצלו רבים מבני המשפחה המורחבת נספו בשואה פרט לאחותו הצעירה לוסי, אותה הציל טייס אמריקאי יהודי. לוסי והטייס עברו לארצות הברית ושם הקימו את ביתם. שלמה זכה לפגוש את אחותו הצעירה לוסי רק לאחר שעלה לישראל, עשרות שנים מאוחר יותר.

הודות לחנות הכלבו, אנה ומריו גדלו בתנאים של רווחה טובה יחסית. הם התגוררו בבית פרטי במרכז סנטה פה. הבית היה צמוד לחנות הכלבו וכלל שני חדרי שינה וסלון רחב. משפחתה של אנה הייתה מעורבת באופן משמעותי בחיי הקהילה היהודית בסנטה פה. הדבר בא לידי ביטוי בכך שהחגים נחגגו במשותף על ידי כל יהודי העיר בבית הכנסת המרכזי ובמוסדות הקהילה. בנוסף, אנה ומריו למדו בשני בתי ספר במקביל: בית ספר רגיל בו הם למדו בין השעות שמונה עד אחת, ובבית ספר שני, בית הספר היהודי, שם הם למדו משלוש עד שש. בקרבת העיר לא היה חוף ים אך במרחק קצר ממקום המגורים עבר הנהר פרנה שהתחבר לאגם גדול ושמו גואדלופה.

הרגלי חיים

הרגלי האכילה של המשפחה הושפעו רבות מתרבות האכילה של בני המקום הארגנטינאים. כמו שאר תושבי המקום גם משפחתה של אנה נהגה לאכול בשר מדי יום ולצדו מנת פסטה. תרבות האוכל הזו קשורה קשר הדוק למוצאם של רבים מתושבי ארגנטינה באותה תקופה אשר הגיעו כמהגרים מאיטליה או ספרד, מקומות בהם נהגו לאכול פסטה. בנוסף, ארגנטינה ידועה כאחת מיצרניות הבשר הגדולות בעולם, זאת בזכות השטחים החקלאים העצומים בהם גידלו עדרים גדולים של פרות בשר לשימוש מאכל. בשטחים אלו קמו חוות חקלאיות גדולות שנוהלו על ידי חוואים שבשפת המקום נקראו ״גאוצ'וס״, מכאן בא גם השם של המסעדה הידועה בישראל: ״אל גאוצו״. מעבר לפסטה ולבשר נהגו לאכול גם מאכלים יהודיים כמו כבד קצוץ ודג מלוח וצ'ולנט (חמין). את המאכלים היהודים נהגו לאכול בעיקר בשבתות ובימי חג יהודים. בימי ראשון פתחו את בוקר יום המנוחה עם קוראסון ממולא בריבת חלב ובצהריים תמיד היו גם אמפנדות.

ילדותה של אנה

אנה נולדה בבואנוס איירס וגדלה בסנטה פה. ילדותה הייתה נורמטיבית ורגילה עם הרבה חוגים, חברים ופעילויות אחר הצהרים. אנה למדה בשני בתי ספר כמו הרבה יהודים באותה תקופה. בשעות הבוקר בבית ספר כללי רגיל, שם היא למדה עם בני המקום, ואחר הצהרים בבית ספר יהודי. בין שאר החוגים בהם היא למדה היו פסנתר, בלט וצרפתית. אנה גם הייתה מאוד פעילה בתנועת הנוער של איחוד הבונים. בילדותה אנה שיחקה עם חברי השכונה (בעיקר השכנים שלה שהיו באותו גיל) בקלאס ,שלוש אבנים והם גם נהנו מלאסוף קלפים של כוכבי קולנוע וזמרים מפורסמים. בקיץ היא אהבה ללכת עם חבריה לנהר גואדה לופה.

העלייה לארץ ישראל

סבתא הגיעה לארץ בגיל שש עשרה לאחר שסיימה את לימודי התיכון ונשלחה על ידי סמינר המורים היהודים בארגנטינה למכון למורי חו"ל בירושלים לצורך התמחות ביהדות והיסטוריה ישראלית, מתוך כוונה שבסיום ההתמחות היא תחזור לארגנטינה ותלמד שם. זה קרה בתחילת ינואר 1967 ואז תוך כדי ההתמחות פרצה מלחמת ששת הימים. עקב המצב החליטה הסתדרות המורים בארגנטינה לאפשר למי שנסע להתמחות להשאר בישראל אם הוא מעוניין בכך. ההורים של אנה לא התלהבו מהרעיון מאחר ואנה הייתה בסך הכל בת שש עשרה, אך לבסוף הוריה השתכנעו והיא נשארה בארץ מאז ועד היום. בתום ההתמחות בסמינר קיבלה אנה מלגה מטעם הסוכנות היהודית ללימודים אקדמאים והתחילה ללמוד פסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן.

מקצוע ועיסוק

אנה סיימה תואר שני בפסיכולוגיה עם התמחות בפסיכולוגיה שיקומית בתום הלימודים החלה לעבוד כפסיכולוגית שיקומית בבית החולים השיקומי שמואל הרופא. יחד עם זאת אנה למדה אדריכלות ועיצוב פנים כתחביב (תחום זה הוא העיסוק הראשי של אנה עד עצם היום הזה).

היכרות נישואים ובניית משפחה

סבתא אנה הכירה את סבא הוגו ביום בו הגיעה לישראל. סבא הוגו עמד ברציף של נמל חיפה לקבל את חברי ילדותו שעלו לארץ. אותם חברים השתייכו לקבוצה שבה הייתה סבתא אנה. הפגישה למרגלות האונייה הפכה לחברות נישואים וברית חיים. באותה תקופה סבא הוגו הקים עסק משפחתי עם אביו בתחום הנדל"ן. הם עסקו בנושא זה עוד בארגנטינה לפני עלייתם ארצה. שנה אחר כך, ההכרות הפכה למערכת זוגית וחתונה ושנתיים אחר כך נולדה להם בתם הראשונה מבין ארבע בנות (סנדרה, קרינה, דניאלה ושרון). השלישית מבין הבנות, דניאלה, היא אמי.

מגיל מאוד צעיר גם סבא הוגו וגם סבתא אנה חלמו על טיולים בעולם ובארץ. בימי החורף הקצרים הם עסקו באיסוף בולים של ארץ ישראל מאז הקמתה.

הבנות של משפחת מה טוב

לידת הבת הראשונה סנדרה: סנדרה נולדה ב- 10.11.1970. אנה רצתה לקרוא לה בהתחלה שרה על שם סבתא שלה, אך לאחר שהוגו לא רצה את השם הם הסכימו על השם סנדרה. כיום לסנדרה יש ילד אחד ושמו עומרי שהוא גם הנכד הראשון של סבתא וסבא.

לידת הבת השנייה קרינה: קרינה נולדה ב- 3.11.1972. את השם קרינה בחר אבא של סבא הוגו (ריקרדו) וכיום היא נשואה ליהודה ויש להם שלוש בנות: הילה הבכורה, מיה וטליה.

לידת הבת השלישית דניאלה: דניאלה נולדה ב- 19.12.1979. את השם דניאלה בחרה סבתא עוד שהייתה בבטן, בגלל החיבור עם בן הדוד של סבא הוגו – דניאל. כיום דניאלה נשואה לגיא ויש להם שלושה ילדים. רון הבכור (אני) אור ובן.

לידת הבת הרביעית שרון: שרון נולדה ב-20.12.1984. את השם שרוני סבא הוגו בחר, בכיוון שהיה באוגדה עם אריק שרון שהוא מאוד העריץ. שרון כיום נשואה לישי ויש להם שני ילדים (ועוד אחת בדרך) נעמה הבכורה ונדב. הבת השלישית של שרוני היא גם סוג של הגשמת חלומו של סבא הוגו (שנפטר לפני שנה) שיהיו לו עשרה נכדים.

הזוית האישית

רון הנכד המתעד: החוויה במסגרת תכנית הקשר הרב דורי הייתה כיפית ומלמדת.