מאגר סיפורי מורשת

שמי אירינה קולשבסקי, נולדתי בשם אירינה פרץ' ב7 לאפריל 1958.

נולדתי בחצי האי קרים, שבברית המועצות, בעיר קרץ.' מסביב לעיר שוכנים שני ימים (אזוב ושחור). נולדתי להורי לריסה ויעקב, אימי לריסה עבדה כתופרת בגדים ושמלות, אבי עבד כנהג משאית. הורי גם נולדו בחצי האי קרים, אמא נולדה בעיר הבירה של קרים, "סימפורופול" ואבא נולד בקרץ' כמוני.

בגיל שלוש נולד לי אח בשם יורי. למדתי בבית ספר "קורולינקו" יחד עם אחי. בית הספר היה מבנה יפה ומפואר בעבר שימש כגימנסיה של נשים.

בילדות היה לנו בית פרטי, עם חצר גדולה, גדלו שם עצים ועצי פרי. וכן מסביב לבית היו שיחי פירות, ופירות יער. אהבתי מאוד לקרוא שם ספרים בילדות. בחצר היו כל מני חיות כמו תרנגולות, ארנבים, כלב גדול ועוד, מעין משק קטן. היו לי שם הרבה חברים, שיחקנו יחד, וסיפרנו סיפורים שונים, אהבנו לעשות מדורות, ובקיץ עשינו טיולים, בים ובהרים.

העיר קרץ' שבה נולדתי היא עיר עתיקה, היא נבנתה על ידי היוונים כ600 שנים לפני הספירה שם העיר היה פנטיקפיאום. בקיץ היו מגיעים ארכיאולוגים לעיר, ועזרנו להם לחפור כדי למצוא ממצאים ארכיאולוגים.

מגיל שמונה למדתי גם בבית ספר מוזיקלי, ניגנתי על פסנתר, למדתי שבע שנים וסיימתי. בהיותי ילדה קטנה מאוד אהבתי ורציתי ללמוד שם. בנוסף הלכתי לחוג סיפורי עם. כשהייתי נערה המשכתי ללמוד באותו בית ספר, עד לסיום למודי לאחר עשר שנים. בתקופה זו חיי החברה שלי היו מצוינים, בחופשת הקיץ הינו מרבים לצאת לים, ובאותה תקופה פגשתי את בעלי לעתיד.

יום לאחר סיום בית הספר, נסעתי לעיר "סטברופול" במטרה ללמוד באוניברסיטה. למדתי חמש שנים באוניברסיטה פדגוגית, והתמקצעתי כמורה להיסטוריה ואנגלית. לאחר השנה הראשונה בלימודים באוניברסיטה, התחתנתי עם אותו אדם שפגשתי בנעורי. הוא התגייס לחיל הצנחנים בצבא.

בגיל עשרים ושתיים בשנתי האחרונה באוניברסיטה, ילדתי את ביתי ז'אנה.  לקראת סוף שנת הלימודים הגיעה לעיר "סטברפול" סבתא של בעלי, ועזרה לי מאוד לטפל בביתי, כשהלכתי למבחני סיום באוניברסיטה. בסיום האוניברסיטה חזרנו אני בעלי וביתי ז'אנה לעיר קרץ'. לאחר שלושה חודשים הלכתי לעבוד בבית ספר כמורה לאנגלית. כשעבדתי בבית הספר, כל קיץ עבדתי בקייטנה בים כמנהלת הקייטנה של הילדים.

לאחר שלוש שנים ילדתי בן בשם מקסים. לאחר הולדת מקסים, כל קיץ היינו נוסעים לחופשה בבית שלנו ליד הים.

אחרי שלוש שנות עבודה בבית הספר, עברתי לעבוד במכללה ימית, כמורה להיסטוריה ואזרחות, ולאחר מכן גם כמורה לאנגלית. הייתי מחנכת כיתה, והיו לי יחסים מאוד טובים עם תלמידי, יצאתי איתם לטיולים, וגם לאחר הלימודים שמרתי על קשר וסייעתי כשהיה צריך ויכולתי.

בשנת 1997 ביתי ז'אנה עלתה ארצה בתוכנית "סלע" ולאחר חודשיים אני, בעלי ובני עלינו ארצה, ישר לעיר כרמיאל בה אני גרה עד היום.

בשנת 2006 פרצה מלחמת לבנון השנייה, בשבוע הראשון היו אזעקות וקטיושה פגעה בביתי, הדירה נהרסה והייתה זו תקופה קשה מאוד, המדינה עזרה בתיקון הבית לאחר הפגיעה, ומשפחה יהודית מגרמניה עשתה לנו טיול של עשרה ימים בגרמניה לכל הנפגעים מההפצצות.

ועכשיו אני סבתא של ארבעה נכדים, שתי בנות ושני בנים. הבנים אביב וטל בניה של ז'אנה, והבת עדי ביתה של ז'אנה, ואווה ביתו של מקסים. כיום אני עובדת במחלקת לוגיסטיקה במפעל "אלביט" ואני ונכדי מרבים לטייל יחד בטיולים בטבע.

לסיום אני מאוד שמחה שעליתי ארצה ואני אוהבת מאוד את משפחתי ילדי ונכדי.

הזווית האישית

אביב: היה לי מעניין מאוד לחקור על חייה של סבתי, למדתי רבות על המשפחה, בנוסף העבודה עם סבתי הייתה מהנה מאוד. לראיין את סבתי, זו משימה רצינית מאוד, מול סבתא שלי שאנחנו תמיד צוחקים יחד, אבל אפילו כך היה קל מאוד לעשות את העבודה יחד. מלבד זאת גם למדתי מספר דברים על חייה של אימי, כיוון שהיא ביתה של סבתי, אז לאורך הסיפור גם למדתי דברים חדשים על סיפורה של אימי.

אירנה: במהלך הריאיון, עלו בי זיכרונות רבים, היה לי מאוד מהנה, במיוחד היה לי נעים, שנכדי מצא עניין בסיפורי, ואני שמחה שבית הספר נתן לנכדי משימות לחקור את עברה של המשפחה.