מאגר סיפורי מורשת

אלה הם חייו…. סבא יוסי נולד בתוניסיה בעיר סוס ב-9 לנובמבר 1951. סבא יוסי, הוא הילד השביעי בין תשעה ילדים לאמו פורטונה ואביו משה, ונקרא על ידי כולם סרג' או יוסי. סבא עלה לארץ בשנת 1956, כשהוא רק בן 5, יחד עם בני משפחתו. למעט שני אחיו הגדולים, שעלו לארץ קודם לכן במסגרת עליית הנוער. בעקבותם החליט אביו שכל המשפחה תעלה לארץ ישראל. אחותו הגדולה התחתנה ועברה יחד עם משפחתה לצרפת.

מסע העלייה לארץ התחיל במחנה פליטים בצרפת שם הוא נאלץ לשהות יחד עם בני משפחתו במשך שלושה חודשים עד עלייתם לאניה. הם הגיעו ישירות לעיר חיפה ומשם במשאיות למעברה בשכונה ד' בבאר שבע. הבית בו גרו היה מאוד קטן, אלה היו שתי דירות קטנות מחוברות והם יצרו חדרים בעצמם, קיר פה קיר שם, כדי שתהיה לפחות קצת פרטיות ל-12 הנפשות שחיו בבית הזה. הם הכינו את החפצים והצעצועים שלהם בעצמם. למשל, כדור הכינו מגרב וכמה סמרטוטים, קורקינט מקרשי עץ.

למרות העוני, הם היו משפחה שמחה מאוד והיו מתכנסים בבית הקטן של הוריו עד גיל מאוחר, יחד עם בני הזוג והילדים של כל אחד ואחד מהאחים, וחוגגים יחד את החגים המשותפים ונהנים מהאוכל המסורתי של העדה התוניסאית. סעודה מיוחדת שסבא שלי זוכר היא סעודת יתרו שנקראת גם "חג הבנים", כולם היו מתכנסים בבית הוריו ואוכלים מטעמים. בגיל 13, לאחר שסיים את בית הספר היסודי בבית ספר צאלים בבאר שבע, עזב את משפחתו ועבר לגור לבדו בקיבוץ מגידו. בקיבוץ הם היו לומדים 5 שעות ו-4 שעות נוספות הם היו מבצעים עבודה בקיבוץ. סבא עבד ברפת. בשבתות הם היו עושים קטיף. כשסבא שלי היה בן 16, אבא שלו נפטר ממחלת הסרטן. זו הייתה התקופה הכי קשה שלו, גם בגלל שהוא היה רחוק מהבית ולא יכול היה לעזור לאמו ומשפחתו בפרנסתם. בגיל 18, עזב את הקיבוץ והתגייס לשירות סדיר בנחל ובצנחנים. סבא יוסי נשאר לאחר מכן בשירות קבע בחיל השיריון. במסגרת שירותו הצבאי השתתף במלחמת ההתשה, במלחמת יום כיפור ולאחר מכן במלחמת שלום הגליל. סבא יוסי השתתף שלוש פעמים בטקס יום העצמאות שבהר הרצל כדגלן. בסופו של דבר סבא היה בצבא 27 שנים, והשתחרר כשתפקידו האחרון היה רס"ר הבסיס בבסיס מחנה נתן.

סבא הכיר את סבתא שלי ברחוב קרן קיימת בבאר שבע. זה היה הרחוב המרכזי בבאר שבע וכל בני הנוער והצעירים היו מסתובבים שם ומכירים. בסוף הסתבר שסבתא שלי הייתה שכנה של סבא שלי והיא הכירה את כל האחים שלו ורק אותו לא כי הוא גר בקיבוץ. הם התחתנו ישר אחרי שסבא שלי חזר ממלחמת יום כיפור. בשנת 1975 הם התחתנו באולמי פאר שבבאר שבע וכמובן שהייתה חינה גדולה ושמחה. הוא היה בן 25 כשהילדה הראשונה שלו טלי נולדה. לסבא וסבתא שלושה ילדים – טלי, משה, אבא שלי, וסמי.

סבא שלי מספר שבגיל 47 הוא חווה לידה מחדש. במהלך יום העבודה הוא עבר התקף לב קשה מאוד ונאלץ לעבור ניתוח לב פתוח. בזכות הניתוח הזה וצוות הרופאים המסור והמקצועי הוא נמצא כאן אתנו היום.

סבא שלי הוא איש מאוד מיוחד הוא מאוד אוהב טכנולוגיה ובעיקר טיסנים שאותם הוא בונה ומרכיב בכוחות עצמו. הוא מאוד אוהב לבנות חפצים מעץ וממתכת ובכל שבת כשאנחנו מגיעים אנחנו מגלים פרוייקט חדש שהוא עובד עליו, גריל חדש, שולחן לסלון, פרגולה ועוד הרבה…. סבא שלי מאוד אוהב את הנכדים שלו. אנחנו בסך הכל 8 נכדים והוא עושה הכל למעננו. הוא אפילו בנה כלובי ענק של תוכים בחצר כדי שהנכדים יוכלו להנות מהם בין היתר מחווית הטיפול בהם. עומר הוא הנכד הגדול והוא היום בן 20 ורני הוא הקטן ביותר והוא בן שנה.