מאגר סיפורי מורשת

סיפור השואה של סבא מאיר בוכריס 

סבא מאיר בוכריס נולד בשנת 1939, בעיר סוסה, שבתוניסיה.  מספר לנכדו מאיר בוכריס את סיפור השואה שלו

שואת יהודי לוב

הגרמנים נכנסו לתוניס דרך לוב וכבשו את טוניס אחי הגדול יעקב נלקח לעבודות פרך לבניית תנורי השמדה ויתר האחים( עוד 3 אחים ניסים, אברהם, ושמואל) נלקחו מבית הספר לניקוי מכוניות צבאיות של הצבא הגרמני. והתחילו לאסוף את היהודים לעבודות פרך. היה שיח ערבי מוסלמי שלקח את משפחתי תחת חסותו לחוותו, חיינו שם כ – 3 חודשים.

שמעון אבי ז"ל למד שחיטה כדי שנוכאל אוכל כשר. החווה הייתה רחוקה מהעיר והייתה מקום סגור וחופשי כך שיכולנו להסתובב ללא פחד. בזמן זה הצבא האנגלי בראשות גנרל מונטגומרי, הביס את הצבא הגרמני בפיקודו של גנרל רומל.

לאחר השחרור משפחתי חזרה הביתה לחיי שגרה וגדלנו עד העלייה לארץ.

העלייה לישראל

בשנת 1952 באו שליחים מהסוכנות היהודית לעזור ליהודים לעלות לארץ ישראל.

משפחתי החלה את תהליך העלייה בחודש מאי בטוניס עלינו על אונייה שבמשך 24 שעות הפליגה למרסיי שבצרפת. שם שהיינו במחנה מעבר במשך שבועיים שם גרנו בצריפים שבכל צריף הצטופפו בתנאים קשים 50 נפשות, אולם השמחה והציפייה לעלות לארץ ישראל השכיחה מאיתנו את הקשיים הרצופים בדרך. משם עלינו לאונייה נוספת אשר במשך 7 ימים של טלטלה בים התיכן לקחה אותנו לארץ ישראל באוניית "ארצה" היינו כ- 400 עולים והיה מאד צפוף, אולם השתדלו מאד לטפל בנו בדרך למרות הקושי.

בשעה טובה הגענו לנמל חיפה בתאריך  3.6.1952

בשעת לילה מאוחרת על הסיפון של האונייה של העולים עמדו כשעיניהם רואות מרחוק את אורות העיר חיפה כולם עומדים עם דמעות בעיניים ומחיאות כפיים ושרים הבה נגילה ושירים נוספים בעברית ובצרפתית.