מאגר סיפורי מורשת

סיפור העלייה מדבר על סבתא שלי בלומה שוורץ, שנולדה ב-29 באוגוסט 1949, בעיר וסלוי שברומניה.

לסבתי אין אחים ואחיות.

בשנת 1960 עלתה סבתי לארץ, בשל רצון הוריה לחיות בארץ הקודש. לסבתי היו חיים מאושרים ועשירים ברומניה ולכן לא הייתה מרוצה מהרעיון לעלות לארץ, היא חוותה קשיים בפרידה מהמקום ובמעבר למקום בלתי נודע.

כאשר הגיעו לשדה התעופה ברומניה, במטרה לעלות לארץ, השומרים בכניסה למטוס לא נתנו להעלות שום דבר למטוס. לסבתי היה דובי וטבעת שהיא מאוד אהבה. לסבתי הייתה אפשרות לקחת את הדובי, בתנאי שיחתכו אותו ויבדקו שאין שום דבר בתוך הדובי, היא בחרה שלא לחתוך אותו וישאר שלם. כשהטבעת והדובי נלקחו מסבתי היא לא הפסיקה לבכות.

כשסבתי עלתה למטוס, אחת הדיילות ניגשה אליה ואמרה לה לעצום עיניים ושהיא תשים לה משהו ביד, ולא להראות ולא לפתוח את היד עד הגעתם לארץ. סבתי עצמה עיניים והדיילת שמה לה את הטבעת ביד. כאשר סבתי והוריה הגיעו לארץ, סבתי פתחה את היד, וסבתא מספרת: "התרגשתי נורא באותו רגע".

סבתי והוריה הגיעו לאשדוד, שהייתה אז עיירת פיתוח בתחילת דרכה. סבתי והוריה קיבלו דירת עולים בשטח 45 מטר רבוע, הדירה כללה חדר שינה, סלון+פינת אוכל, מטבחון, אמבטיה ושירותים ומרפסת קטנה. ושם סבתי גדלה.

בכיתה יא' סבתי הכירה את סבי שהיה אז בצבא כי סבא מבוגר ממנה ב-4 שנים.

לאחר שנתיים של חברות, בשנת 1969 סבי וסבתי התחתנו והקימו משפחה עם 3 ילדים ו-12 נכדים.

הזוית האישית

ירדן: אני רוצה להודות לסבתא על הסיפור המרגש שסיפרה לי, אני מאחלת לה המון בריאות אושר והצלחה.