מאגר סיפורי מורשת

סבתא שלי, אסתר ביטון, נולדה בשנת 1948, בפס שבמרוקו.

בשנות לימודיה הראשונות למדה במרוקו, והיו קשיים בשפה השונה, וגם בתורה. כעבור זמן סבתא שלי עלתה לישראל.

בשנת 1960, כשהייתה בת 12, עלתה סבתא עם הוריה ועוד שישה ילדים, 9 נפשות, לישראל.  הדרך הייתה ארוכה, הם עלו לספינה מטנז׳יר לז׳יברלטר, טנג'יר גובלת עם צפון מרוקו, ז׳יברלטר נמצאת בדרום ספרד. מז׳יברלטר טסו במטוס לישראל, 3 ימים, עם חניית ביניים ביוון באתונה, והגיעו לישראל.

כשהגיעו לישראל, נשלחו לבאר שבע, למרות שרצו להגיע לאשדוד והרצליה, מכיוון ששם הייתה המשפחה שלהם. לא כולם עלו, נשארה דודה בצרפת, שלמדה שם בפנימיה.

סבתא למדה בבית הספר התיכון מקיף א בבאר שבע.  היה קשה עם השפה מכיוון שדיברה צרפתית. היו לה חברים וחברות אבל מאוד קשה מבחינת הרבה דברים.

האחים של סבתא היו קטנים ממנה ולמדו גם הם בבאר שבע. אחרי שנתיים עברו לשכונה ד בבאר שבע, וחיו בדירה בבניין. אחרי שישה חודשים נולדה לה אחות בשם זהבה.

אביה, אלי, עבד בתור ספר בשנות השישים, ואמה לא עבדה, טיפלה בבית ובילדים ורק אביה פירנס את המשפחה לבד.

אחרי מספר שנים סבתא התחתנה עם סבא שלי ארמונד ביטון ז״ל.  הם ילדו ביחד כמה ילדים וביניהם אבא שלי, שמעוני.  אבי היה הבן היחיד במשפחה מכיוון ששאר אחיותיו  היו בנות.

הזוית האישית

מיכאל: היה מאוד כיף ומעניין לראיין את סבתא שלי מכיוון שהכרתי בה עוד דברים חדשים שלא ידעתי.