מאגר סיפורי מורשת

סבתי שוש נולדה ב – 27.4.46  בהרי אורל שבסיביר בברית המועצות שביבשת אירופה.

סבתא היא בת יחידה, וכשהייתה ילדה היא הרגישה טוב עם היותה בת יחידה ולא הייתה מפונקת. לעיתים רצתה אחים אך זה לא יצא לפועל והיא חוננה לעצמאות, אחריות ויושר. עד  גיל 10 גדלה בפולין בעיר לגניצה, קומה 3, בבית שבו היו 3 חדרים ומטבח, 3 נפשות. סבתא הלכה לגן ילדים בפולין, הזיכרונות שלה מהגן הם שהיו מאכילים אותם בשמן קיק. לאחר מכן למדה בבית ספר עממי ולא יהודי.

בשנת 1957 כשהייתה בת 10 עלתה סבתי עם ההורים באניית נוסעים חוקית, זה היה קשה מאד משום שלא ידעו את השפה, המנהגים והמאכלים. היא התגברה על הקשיים בעזרת חברים וילדי הארץ שעזרו לה להיקלט, סבתא למדה את השפה מהר מאד ולכן זה עזר והקל עליה. סיבת העלייה של סבתא לארץ הייתה משום שהוריה היו יהודיים ורצו לחיות בארץ ישראל. כשהיגיעה לארץ הם גרו במעברה בטבעון משום שלא היו מספיק דירות. מגיל עשר גדלה בטבעון, הם היו 3 נפשות בבית עם 2 חדרים שברחוב הגפן, פינת אוכל, מטבח מקלחת ושירותים. ליד הבית היה הבית ספר היסודי, בית כנסת ברחוב מתחת, מרפאה במרכז ומכולת שכונתית. בילדותה סבתי דיברה פולנית רוסית ועברית.

לפני עלייתה ארצה קבלה סבתי בובה שהייתה מאוד חשובה עבורה, משום שהייתה ילדה יחידה הרגישה שהבובה היא כמו אחות קטנה, אך כשהגיעה לארץ רצו לחטוף לה אותה היא נלחמה עליה ולא וויתרה ובסופו של דבר הבובה נשארה איתה עד גיל ההתבגרות. היא למדה בבית ספר נרקיסים שבטבעון, הזיכרונות שלה מבית הספר הם ההפסקות, שיעורים, וצחוקים.

סבתא למדה בתיכון אורט שבטבעון, במשך 4 שנים. המקצועות שלמדה בתיכון הם כמו מה שלומדים כיום. הזיכרונות שלה מבית הספר אורט הם תחרויות ספורט ולהקת ריקודי עם. בתקופת הלימודים בסמינר סבתא נסעה להרבה טיולי טבע, הם עקבו אחרי כל מיני בעלי חיים. הם בילו בטיולי אופנועים עם חברים ופיקניקים בכנרת. העבודה הראשונה של סבתא הייתה מורה חיילת, תוך כדיי הצבא עשתה רישיון על טרקטור ועל מכונית. היא עבדה בעבודה זו כבר 40 שנה ונהנתה ממנה מאד. היא בחרה דווקא במקצוע זה משום שזה הרגיש כאילו זה המקצוע המיועד לה. היא לא החליפה עבודה אף פעם, תמיד הייתה מורה. סבתא הכירה את סבא בשנת 1967 בחנות שבטבעון. שם הנעורים של סבתי הוא קוך שפירושו טבח.

כיום, שם משפחתה לאחר שנישאה לסבי הוא חמד – שם המשפחה שונה מהמדני ל – חמד, בעקבות שאר המשפחה של סבא שלי. סבתא שלמה מאד עם שינוי שם המשפחה. הם התחתנו בשנת 1970 היא הייתה בת 24. החתונה התקיימה באולמי רון. נולדו להם 3 בנים ובת אחת שזו אמא שלי ו-11 נכדים.

במלחמת ששת הימים  בשנת 1967, ובמלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, סבתא שלי כבר הייתה אמא לשני ילדים. מלחמת יום הכיפורים פרצה ללא התראה, לכן המצב היה לא נעים, אזעקות, האפלות ומתח. בנה הבכור נולד בשנת 1970. אמא שלי נולדה בשנת 1972 ובנה השלישי נולד בשנת 1985 ובן הזקונים נולד ב – 1987. בשנים האחרונות המצאנו לסבתי שמות חיבה, שושה ורוג'ה – בלועזית שושנה.

בערך בגיל 70 יצאה לגמלאות, כעת יש לה יותר זמן פנוי לעצמה, לעסוק בספורט, בישול, ביקורים אצל הנכדים, ספרים ואירועי חברה. המאכלים האהובים על סבתא מילדותה הם רגל קרושה, דג מלוח, מרק עוף וכבד קצוץ.

האירוע הזכור לה במיוחד הוא המעבר מהמעברה לשיכון. בילדותה אהבה לשחק בקלאס, חמש אבנים, דוקים, עמודו, גומי, מחניים, תפסת עם ילדים בבית הספר ובשכונה והתחביבים היו ריקודי עם ותנועת נוער. סבתא שלי לא חגגה בת מצווה, אך היא זוכרת אירועים אחרים מגיל ההתבגרות כמו: תנועות נוער, עזרה בקיבוצים, קטפי פירות, טיולים ומסעות.

המנהגים בבית של סבתא שלי היו כאלו: חגים וקידוש בשישי ושבת, את החגים חוגגים עם המשפחה המורחבת. החגים האהובים על סבתא שלי הם פורים ושבועות משום שהיא אהבה להכין בעצמה את התחפושות. חג שבועות, משום שהיא אוהבת מאד גבינות. לסבתא היה אוסף בולים שהעבירה לבתה – לאמא שלי. אמי העבירה את אוסף הבולים לנכדתה – לי. הבולים הם בולים מיוחדים מאד שקיבלה על מעטפות ממשפחתה ברוסיה.

הזוית האישית

שקד: התכנית הייתה כיפית ומלמדת, אבל הייתי שמחה אילו היה לי עוד זמן עם סבתא.