מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור העלייה של סבתא זיטה גרייס

אני (רגב), אחי התאום וסבתא שלי בבר מצווה שלנו
סבתא שלי בחתונה שלה
העלייה ממוקצ'בו לישראל, וסבא שמיאן להיפרד מסבתא

זיטה גרייס נולדה בתאריך 13.6.1954, במוקצ'בו, ברית המועצות, להורים יצחק ולאה כץ. הוריה נולדו בצ'כוסלובקיה ובשנת 1944 לקחו אותם למחנות ריכוז, את אביה לקחו למחנה עבודה ואימא שלה הייתה באושוויץ, עשתה את כל הדרך הקשה וניצלה. לאחר מלחמת העולם השנייה המקום בו גרו שוייך לאוקרינה.

ילדות

זו הייתה תקופה שהיא הלכה לגן ילדים ולא רצו לקבל אותה, כי אימא שלה לא עבדה, אבל בגלל שזה היה בשכנות למקום מגוריהן, אימא שלה הכירה את כל הגננות והן לקחו אותה לגן ילדים בעיר מוקצ'בו, היא מאוד אהבה לבקר אותו. היא אהבה לשיר ולהופיע ולחגוג את החגים של הגויים, כי זו הייתה ברית המועצות. הרבה חברים לא היו לה כי הם גרו בבית פרטי וזה היה די מבודד. בגיל 7 היא הלכה לבית ספר חדש שנפתח באותה שנה (שנת 1961). מה שמיוחד בו זה היה שלמדו בו אנגלית בכיתה א' ושם היא גם סיימה תיכון. אחרי בית הספר היא התקבלה ללמוד באוניברסיטה בעיר אושגורוד בפקולטה לכלכלה.

העלייה לארץ

חבר שלה, יצחק גרייס, שהיום הוא סבא שלי, הגיע אליה להיפרד כי הם עולים לארץ ישראל, אבל אחרי יום הוא אמר שהוא לא עוזב את המקום בלעדיה. אחרי שבעה ימים הם התחתנו והיא הייתה צריכה לעזוב את לימודיה. היא לא יכלה לקבל אישור שהיא למדה על השנה הזאת, כי ברית המועצות ידעה שיש עלייה גדולה, אפילו שסבתא אמרה שהיא עוברת למקום המגורים של בעלה – אמרו לה שישלחו לשם את המסמכים ולא נתנו לה ביד שום דבר. חמישה חודשים אחרי החתונה היא עלתה לארץ.

הכרות נישואים ובניית משפחה

סבתא הייתה בת 15 כשהיא הכירה את סבא והוא היה בן 20. הוא למד באוניברסיטה והיא עוד בתיכון, המרחק ביניהם לא היה קטן כי הוא נולד וגר בליטא והמרחק בניהם היה 1000 ק"מ. שניהם הרגישו שהם אוהבים אחד את השנייה. הוא בא בתחילת ינואר 1972 והם התחתנו כשסבתא שלי הייתה בת 17 וחצי. כשהיא הייתה בת 18 הם כבר היו בישראל ונודע לה שהיא בהריון. אחרי שבעה חודשים בארץ נולד להם הבן הבכור.

מקצוע ועיסוק

היו לסבתא שלי רק כמה מבחנים עם ציונים להראות שהיא למדה. היא הבינה שפה היא לא יודעת, ולהמשיך לימודים באוניברסיטה זה יהיה לה קשה, לכן היא קיבלה קורס של אקדמאיים להסבה להנהלת חשבונות והיא סיימה אותו בהצלחה. משרד הביטחון הציע לה לעבוד אצלם והיא התקבלה לעבודה אחרי שהיא עברה מבחן של קצין הביטחון. עד שהיא קיבלה את האישור שהתקבלה למשרד הביטחון, היא הלכה ללשכת העבודה והם הציעו לה לעבוד בפקידות במוסד לביטוח לאומי. עם הזמן היא הגיעה למקום בכיר בעבודה וממנה היא גם יצאה לגמלאות. היא עבדה במשך 46 שנים.

הזוית האישית

רגב הנכד המתעד: בתכנית זו למדתי הרבה על סיפורה של סבתא שלי, על איפה היא גדלה מתי היא עלתה, על איך היא הכירה את סבא שלי ועוד. מאוד נהניתי לעשות את התכית עם סבתא שלי והעבודה קירבה בינינו.

מילון

מוקצ'בו
מוקצ'בו (מונקאץ') היא עיר באוקראינה, היא עיר הבירה של נפת מוקצ'בו במחוז זקרפטיה שבאוקראינה. מוקצ'בו שוכנת על שתי גדות נהר הלאטוריצה, רובה בשמאלית, בנקודה בה משיקה שפלת הטיסה להרי הקרפטים. בסביבה קיימים מיני צמחייה אנדמיים לקרפטים המזרחיים. מיקומה הפך אותה למרכז העירוני השני בגודלו בזקרפטיה ולצומת תנועה חשוב בין המדינות: מסילות הברזל המחברות את קייב לבודפשט ופראג עוברות בה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”חבר שלה הגיע אל סבתא כדי להיפרד כי הם עולים לארץ ישראל, והוא אמר שהוא לא עוזב את המקום בלעדיה“

הקשר הרב דורי