מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העלייה של זיטה גרייס ממוקצ'בו

אני וסבתא שלי
סבתא שלי בחתונה שלה 1971
סיפור העלייה

שמי רגב זיזוב, השתתפתי השנה בתוכנית הקשר הרב דורי ובחרתי להביא את סיפורה של סבתא שלי זיטה גרייס.

פרטים אישיים

זיטה גרייס, נולדה בתאריך 13.6.1954, במוקצ'בו, ברית המועצות, להורים יצחק ולאה כץ. הוריה נולדו בצ'כוסלובקיה ובשנת 1944 לקחו אותם למחנות ריכוז, את אביה לקחו למחנה עבודת ואימא שלה הייתה באושוויץ היא עשתה את כל הדרך הקשה וניצלה. לאחר מלחמת העולם השנייה המקום שהם גרו שייכו אותו לאוקרינה.

ילדות

זאת הייתה תקופה שהיא הלכה לגן ילדים ולא רצו לקבל אותה כי אימא שלה לא עבדה, אבל בגלל שהגן היה בשכנות ואימא שלה הכירה את כל הגננות, אז הן לקחו אותה לגן ילדים בעיר מוקצ'בו, גן שהיא מאוד האהבה לבקר בו. היא אהבה לשיר ולהופיע והיא אהבה את כל החגים של הגויים כי זה היה בברית המועצות. הרבה חברים לא היו לה, כי הם גרו בבית פרטי וזה היה די מבודד.

בגיל שבע היא הלכה לבית ספר חדש שנפתח באותה שנה (שנת 1961), שמה שמיוחד בו זה שלמדו בו אנגלית בכיתה א' ושם היא גם סיימה תיכון. אחרי סיום לימודיה בבית ספר היא התקבלה ללמוד באוניברסיטה בעיר אושגורוד היא למדה כלכלה.

סבתי בילדותה

תמונה 1

העלייה לארץ

חבר שלה, יצחק גרייס שהיום הוא סבא שלי, הגיע אליה להיפרד כי הם עלו לארץ ישראל, אבל אחרי יום הוא אמר שהוא לא עוזב את המקום בלעדיה. אחרי שבעה ימים הם התחתנו והיא הייתה צריכה לעזוב את לימודיה. היא לא יכלה לקבל אישור שהיא למדה על השנה הזאת כי ברית המועצות ידעה שיש עלייה גדולה, אפילו שהיא אמרה שהיא עוברת למקום המגורים של בעלה, אמרו לה שישלחו לשם את המסמכים ולא נתנו לה ביד שום דבר וחמישה חודשים אחרי החתונה היא עלתה לארץ.

הכרות נישואים ובניית משפחה

זיטה הייתה בת 15 כשהיא הכירה אותו והוא היה בן 20, הוא למד באוניברסיטה והיא עוד למדה בתיכון. המרחק בניהם לא היה קטן כי הוא נולד וגר בליטא והמרחק בניהם היה 1000 ק"מ. שניהם הרגישו שהם אוהבים והוא בא אליה. בתחילת ינואר 1972 הם התחתנו כשסבתא שלי הייתה בת 17 וחצי. שהיא הייתה בת 18 הם כבר היו בישראל ונודעה לה שהיא בהריון ואחרי שבעה חודשים בארץ נולד להם הבן הבכור.

סבתא זיטה ביום נישואיה

תמונה 2

מקצוע ועיסוק

כמו שסיפרתי היא עלתה ללא המסמכים שסיימה ללמוד, הם הבטיחו שישלחו ולא שלחו. היו לסבתא שלי רק כמה מבחנים עם ציונים להראות שהיא למדה. היא הבינה שפה היא לא יודעת ולהמשיך לימודים באוניברסיטה זה יהיה לה קשה, לכן היא קיבלה קורס של אקדמיים ללמוד הנהלת חשבונות והיא סיימה אותו בהצלחה.

ממשרד הביטחון היא קיבלה הצעת עבודה אצלם והיא התקבלה לעבודה. אחרי שהיא עברה מבחן של קצין הביטחון ועד שהיא קיבלה את האישור שהתקבלה למשרד הביטחון היא הלכה ללשכת עבודה והם הציעו לה לעבוד בפקידות במוסד לביטוח לאומי ועם הזמן היא הגיעה למקום בכיר בעבודה וממנה היא גם יצאה לגמלאות. היא עבדה שם 46 שנים.

אני וסבתא שלי

תמונה 3

אני אחי התאום וסבתא שלי בבר מצווה שלנו

תמונה 4

קישור לעבודת שורשים על זיטה גרייס (1)

הזוית האישית

רגב: היה לנו כיף לעבוד ביחד ולמדתי הרבה מסיפוריה של סבתא שלי.

מילון

מוקצ'בו
מוקצ'בו היא עיר הבירה של נפת מוקצ'בו במחוז זקרפטיה שבאוקראינה. אוכלוסיית העיר, שמנתה 86,061 נפש ב-2015, מורכבת מרוסינים, אוקראינים והונגרים. ב-1939 הושב החבל להונגריה, שגירשה יהודים בעלי אזרחות זרה (בייחוד מגליציה) ואלה נמסרו לגרמנים בקמניץ פודולסק ונרצחו. בשנים הבאות סבלה הקהילה מרדיפות ורבים גויסו לעבודת כפייה. באפריל 1944, לאחר הפלישה הגרמנית, רוכזו יהודי הפלך בשני גטאות. אחד יועד לשארית בני העיר, והשני לכ-15 אלף יהודים מהאזור כולו. בסוף אפריל פרצה במקום מגפת טיפוס, ומ-15 במאי ועד 24 במאי 1944 נשלחו כל יהודי העיר ברכבות להשמדה, רובם לאושוויץ-בירקנאו, וחלקם לפלאשוב. חלק מהניצולים שבו למוקצ'בו, וכיום מתגוררים בה כ-300 יהודים. בשנת 1990 נוסדה מחדש הקהילה היהודית בעיר ובית הכנסת ברחוב הקוסמונאוטים שוחזר. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”נ“

הקשר הרב דורי