מאגר סיפורי מורשת

שמי דני פרי. נולדתי בשנת 1948 להוריי אליהו וחביבה, ילידי תוניסיה. כילד התגוררתי בעיר סליינה. בשנת 1955 אני ומשפחתי – הוריי, סבתי אחיי ואחיותיי, עלינו לישראל. היינו משפחה מרובת ילדים, שבעה אחים ושלוש אחיות, אני הילד השישי.

הבית שלנו בתוניסיה היה בית שבמרכזו פאטיו. גרנו כולנו בשלושה חדרים – חדר להורים ושני חדרי ילדים, היה לנו תרנגול גדול שהסתובב בחצר. עלינו לארץ כשהייתי בן 6. הסיבה לעלייה הייתה בגלל שאחי הגדול זאק קילל ואיים על ערבי בשכונה בתוניס. באותה תקופה פעלה הסוכנות היהודית בתוניס ודרכם מצאנו את עצמנו עולים לארץ.

אני זוכר שבדרך לארץ, הגענו לעיר הבירה תוניס. אני ואחי עמוס הלכנו לאיבוד. למזלי, הבחנתי בשוטר וניגשתי אליו, אבל עמוס הלך לאיבוד ולקח עוד זמן עד שהשוטרים מצאו אותו והחזירו אותנו למשפחה.

הוריי ביקשו לגור במושב, אך כשהגענו לארץ מצאנו את עצמנו בעיירה אופקים, שנוסדה באותה שנה. עליתי לכיתה א' בבית הספר 'אשלים' ושם למדתי עד כיתה ח'. בכיתה ה', חליתי בדלקת פרקים ואושפזתי בבית החולים 'סורוקה' בבאר שבע. כתוצאה מכך, נשארתי כיתה. עם סיום בית הספר היסודי, התקבלתי לתיכון ג' בבאר שבע ושם למדתי את המקצוע שרטוט בניין בהרחבה.

בתקופת התבגרותי הייתי מארגן מסיבות ואירועים במסגרת תנועת 'הנוער העובד והלומד', בניתי מועדון חברים שבו היינו מתכנסים ומבלים ובנוסף התנדבתי לכל מיני פעילוית התרמה.

בהיותי בן 18, הכרתי את רעייתי מירי במסגרת המפגשים במועדון החברים שהקמתי.התחתנו קצת לפני מלחמת ששת הימים, ביוני 1973. שנה לאחר מכן נולדו בנותיי הבכורות –  תאומות בשם גלית ותהילה, אהוד בני נולד ב-1981 וברק בן הזקונים ב-1985.

עקב מחלת הפרקים ראומטיזם, שוחררתי משירות צבאי, זאת מאחר שהמחלה פגעה במסתמים בלב. בשלב מאוחר יותר בחיי עברתי ניתוח לב פתוח.

בשנת 1970 התקבלתי לעבודה בלשכת המס. במסגרת העבודה, קיבלתי אנשים לקופת חולים לשירות רפואי. עבדתי שם כ-25 שנה. בשנת 1996, עקב סגירת לשכת המס, עברתי מאופקים לנתניה עם כל משפחתי. לאחר מכן, התקבלתי לעבודה בעיריית נתניה במחלקת הארנונה. בתקופת עבודתי בלשכת המס וכן בעיריית נתניה, קיבלתי אות הערכה של עובד מצטיין.

התחביבים שלי הם כדורגל, לשמוע מוזיקה (במיוחד אלביס פרסלי), לרקוד ריקודי עם וסלונים ולבלות עם נכדיי. הגשמתי חלומות ברגע שיצאתי לפנסיה כמו: טיסה לארצות הברית וביקור בגרייסלנד בביתו של אלביס פרסלי, ביקור בלונדון וצפייה במשחק כדורגל של הקבוצה 'מנצ'סטר יונייטד' אותה אני אוהד, (זה היה משחק נגד קבוצת הכדורגל 'ווסטהאם') וכן הייתי בברצלונה עם שני בניי ונכדי הבכור גיא ובמשחק קלאסיקו. שנה לאחר מכן, הגשמתי עוד חלום – טסתי עם אשתי ובנותיי לפריז לשבוע ונהנינו מאוד. בשנת 2016 היינו כל המשפחה ברומא שבאיטליה.

כיום אני בפנסיה, נהנה מתחביבים ומבילויים משפחתיים. אני יוצא לריצות בשכונת מגוריי, מאזין למוזיקה, צופה בכדורגל ומבלה עם המשפחה.

גיא וסבא במשחק בברצלונה

הזוית האישית

גיא הנכד המתעד: התעניינתי לשמוע מסבי על סיפור חייו, היה ממש מגניב, ואני שמח על ההזדמנות לבלות איתו זמן משותף יחד. בנוסף שמחתי לשמוע על ההיסטוריה המשפחתית שלנו.

סבא דני: היה לי כיף והעונג להעביר לנכד שלי גיא את סיפור חיי, נהנתי מהעבודה המשותפת ושמחתי לשתף אותו בהיסטוריה המשפחתית.