מאגר סיפורי מורשת

שמי אולגה פיסרבסקי נולדתי ב1957 ברוסיה

עלינו לישראל בינואר שנת 2000. אני ובעלי למדנו באולפן , ויוליה הבת שלנו למדה בכיתה י' בבית ספר אורט מעלות . לאט לאט רכשנו את העברית, ויוליה קיבלה בגרות מלאה בהצטיינות.

אני ובעלי למדנו במכללת "אורנים" וסיימנו שנת לימודים, כדי לקבל תעודת הוראה, כהמשך ללימודי הוראה של מתמטיקה ופיזיקה שסיימנו ברוסיה ב-1978. בהמשך קנינו דירה במעלות ואני התחלתי ללמד בארץ. שבע עשרה שנה לימדתי מתמטיקה בבית ספר "ארזים" , בעלי עבד במפעלים שונים, שלא קשורים למקצוע שלו. היה לנו פה הכל מהכל, מלחמת לבנון השנייה, והבנות שלנו מתחתנות, ומביאות לנו שלושה נכדים. לא חשבתי שבשנת 1973 לאחר סיום בית הספר, אתקבל לאוניברסיטה למסלול הוראה, כדי להמשיך עוד דור של מורים. ההורים שלי היו מורים: אמא מורה לבית ספר יסודי ואבא מורה לכימיה. האם חלמתי פעם שמתישהו אחיה בישראל. כמובן שלא.

פגשתי את בעלי לעתיד באוניברסיטה, התאהבנו, התחתנו, ונולדו לנו שתי בנות, מרינה ויוליה.

ברוסיה לימדתי במשך עשרים ושלוש שנה, עד שהתחילה אנטישמיות כלפינו בעיר שלנו. גם מרינה כבר היתה בישראל ועלתה לפנינו. כל המשפחה של בעלי עלתה לכאן בשנת 1990. אני גאה מאוד שהחלטנו לעלות ושבאמת הכל בסדר. כולם חיים כאן, קרובים אלינו.

החברים וכל המשפחה שלי שם עד עכשיו, ועדיין אני מאוד אוהבת לחיות כאן. הקרובים שלי מגיעים לכאן אלינו ומאוד אוהבים את המדינה השופעת שמש ופרחים יפים, ושיש בה אנשים שעוזרים ושמחים, נדיבים וחמים מאוד. עכשיו יש לנו חברים חדשים, וקולגות נהדרות, ואני מאוד אוהבת את המקצוע שלי, ואני מסורה למה שעשיתי. בתחילה היו קשיים ובעיות אבל הכל עברנו ועכשיו יש רק זיכרונות נעימים ואנחנו ממשיכים ליהנות כאן יחד עם המשפחה שלי.

בפנסיה אנחנו אוהבים לבקר בירושלים, ים המלח, גליל וגולן, קיסריה , טבריה ועוד מקומות יפים. והכיף הכי גדול שלי זה ים. ים התיכון, וכמובן שירים של שלמה ארצי, הזמר האהוב עלי, וביוני 2023 , מתגשם עוד חלום ,להיות בהופעה חיה שלו בקיסריה. חלומות חייבים להתגשם. אני מאחלת שלום למדינה שלנו, רק טוב שיהיה לכולנו, ושיהיה עתיד טוב לילדים שלנו ולנכדים שלנו. אני מאחלת לכל עם ישראל רק טוב.

הזווית האישית

מיכל: היה כיף לכתוב את סיפורה של סבתא אולגה, ולהכירה טוב יותר.