מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור העלייה ממרוקו של סבתא יהודית חדד

אני ואימא שלי בזמן העלייה
משפחת אזגורי
העלייה ותחילת הדרך בארץ

שמי יהודית חדד. סיפורנו מתחיל בתחילת שנת 1957. היינו משפחה של שבעה ילדים ושני הורים. גרנו בקזבלנקה במרוקו. החיים היו נוחים ולא היה חסר לנו כלום. הבית היה רחב ידיים, היו לנו משרתים וחיינו ברווחה. אני אז הייתי תינוקת בת שנה, בת הזקונים במשפחה.

לאט לאט, בעקבות היחס הרע של הערבים המקומיים, היהודים המרוקאים, שמרביתם היו ציוניים ושומרי מסורת, התחילו לעזוב את מרוקו לארץ ישראל. אבא שלי אמר לאמי שהוא בשום פנים ואופן לא עוזב את מרוקו. המשפחה של אמי עזבה לישראל, השכנים גם עזבו ונשארנו אנו כמעט היהודים היחידים בשכונה.

מדי פעם הגיעו לביתנו אנשים של הסוכנות היהודית והם ניסו לשכנע את אבא שלי לעלות לארץ ישראל. אבא שלי, שהעדיף את החיים הידועים והנוחים במרוקו, סירב להצעותיהם. אמי, שמאוד רצתה לעלות לארץ ישראל, הייתה מאוד עצובה מהמצב והיא לא הפסיקה לנסות לשכנע את אבי לעלות ארצה. אט אט אבי התחיל להשתכנע ולבסוף הוא הסכים. הבעיה העיקרית הייתה שהעלות הכספית של העלייה הייתה מאוד גבוהה. על מנת לממן את הנסיעה אמי נאלצה למכור בחשאי (כדי שהערבים השכנים לא ידעו וילשינו לשלטונות) את כל התכשיטים שהיו לה.

מימין: הבית שלנו במרוקו, משמאל למעלה: אימא שלי ואחת העוזרות ממרוקו, משמאל בתחתית: כך עשינו כביסה

תמונה 1

סוף סוף הגיע הרגע לעלות לארץ. אנשי הסוכנות הגיעו אלינו ולקחו אותנו ברכב. אני כמובן לא זוכרת דבר מהנסיעה אבל אמי סיפרה לי אחר כך את כל הפרטים.

הגענו לאונייה, אם אני לא טועה שם האונייה היה 'ארצה'. האונייה הפליגה דרך עיר הנמל מרסיי בצרפת. האונייה התעכבה שם המון זמן, וכך בזמן שהיינו על האונייה, הרכוש שלקחנו איתנו נגנב מאתנו ולהורים שלי כמעט ולא נותר דבר. ההפלגה באונייה כמשפחה עם שבעה ילדים, חלקם צעירים מאוד, הייתה קשה מאוד. בסופו של דבר האונייה המשיכה לדרכה והגיעה לארץ ישראל.

הוריי ביקשו מאנשי הסוכנות שישכנו אותם בחיפה כיוון שלשם הגיע אחיה של אמי. אנשי הסוכנות אמרו שכך יהיה ואין עם זה בעיה, אך בפועל העלו אותנו למשאית ובסוף הנסיעה מצאנו את עצמנו במושבה 'זכרון יעקב'. אנשי הסוכנות אמרו לנו שחיפה נמצאת קרוב מאוד לשם. אחר כך גילינו שהדבר אינו כל כך מדויק…

כתוצאה מכך, אבי כעס מאוד והיה מאוכזב. בזכרון יעקב הכניסו אותנו לבית קטן, ללא דלת וללא חלונות. הבית כלל שני חדרי שינה וסלון בו היו מזרנים מקש ומיטות מברזל. המעבר מהתנאים הנוחים שהיו לנו במרוקו לתנאים בארץ ישראל היה מאוד קשה, במיוחד לאבי, שכזכור – מראש לא רצה לעלות לארץ.

את סיפור הקליטה שלנו בארץ ישראל אספר לך בפעם אחרת…

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית נערכה בבית הספר שבטי ישראל במודיעין-מכבים-רעות, התשפ"ב 2022, בהנחיית המורה המובילה תמר רון.

מילון

הסוכנות היהודית
הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל. לסוכנות היהודית ישנה שותפות אסטרטגית עם ממשלת ישראל ומעמדה החוקי והציבורי ייחודי ומעוגן ב"חוק המעמד" שהתקבל ב-1950. הסוכנות פועלת מכספי תרומות ובשותפות עם תורמים מרחבי העולם ומישראל. משרדה הראשי של הסוכנות היהודית שוכן בבית המוסדות הלאומיים בירושלים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”הוריי ביקשו מאנשי הסוכנות שישכנו אותם בחיפה, אנשי הסוכנות אמרו שכך יהיה, אך בפועל מצאנו את עצמנו במושבה זכרון יעקב“

הקשר הרב דורי