מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור העלייה לארץ ישראל של סבא רבא שלי

סבא לוי והנינה נועה
סבי (ימני למעלה) עם הוריו ועוד משפחה
העלייה, תפקידיו של סבי והמכשולים שבדרך

שמי נועה, בחרתי במסגרת המעורבות החברתית להעלות את סיפורו ההיסטורי של סבא רבא שלי, לוי אדלשטיין. סבא רבא נולד וגדל עד גיל 14 בעיירה הנקראת "טרגו פרומוס" ברומניה. עיירה מאוד מודרנית ויפה בעלת ששה בתי כנסת מקושטים באופן ייחודי.

בגיל 14 גורש עם משפחתו לעיר ששמה "רומן". הוא למד בבית הספר "בית ספר ישראלי" עד כיתה ג' (בשנה זו סגרו את בתי הספר היהודיים בעיירה זו) בבית הספר למד לדבר, לכתוב ולקרוא בעברית מדוברת.

לפני שגורש לרומן, בערך בגיל 12 נלקח כדי לחבר מכשירים המגנים מפני ברקים ב"סטרונגה" (אזור הבראה) וכדי לנקות כבישים ורחובות בתור עבודת כפייה עד בערך גיל 15-16 כאשר נגמרה המלחמה.

סבי מספר שבתקופה שעדיין התגוררו בעיירה, אביו היה צובע ומצייר על קירות בתי כנסת, כנסיות ובארמון של המלך. עבודתו הייתה ייחודית והיה היחיד מהעיירה שעסק במקצוע זה, בשל כך קיבלו הגנה אישית ואף אישור לסירוב להזמנה של אביו למחנות עבודה. הם קיבלו חייל שגר איתם והיה עם אביו במשך כל שעות היום, ליווה אותו לכל מקום אשר הלך על מנת לספק להם הגנה תמידית.

סבי מספר על העלייה לארץ, העלייה אשר הכילה את שתי האוניות הגדולות ביותר בתולדות כל העליות במלחמת העולם השנייה שנקראו "הפָּאנים" שתי אוניות מעפילים גדולות: "פָּאן יוֹרק" (Pan York –  "קיבוץ גלויות") ו"פָּאן קרֶסֶנט" (Pan Crescent – "עצמאות"). בכל אונייה העלו כ-8000 יהודים וכל אחד קיבל תא שכיבה משלו בגודל חצי מטר על חצי מטר למשך כל המסע הנמשך שבוע ימים.

לפני עלייתו הוכשר בהכשרה חקלאית במטרה להקים קיבוץ בארץ, בנוסף על מנת להצליח לשמור על הרכוש, המקום והתושבים מפני גנבים ופורצים נבחר לתפקיד "ראש המשמר" והיה אחראי על ביטחון החווה החקלאית שבה התגוררו כ-100 נערים ונערות, בהמשך מונה להיות גם אחראי מטה בן כ-2000 עצי פרי.

במסגרת הכשרתו היה מחנה אימונים לכל חלוצי רומניה שממנו נלקחה קבוצה מצומצמת שהובילה את העלייה, סבי היה מבין מובלי עלייה זו, כזכור, העלייה הגדולה בהיסטוריה של ארץ ישראל.

סבי מונה להיות אחראי על קבוצות יהודים מרגע קבלתם עד להורדתם בארץ ישראל, במהלך מילוי תפקיד זה בנסיעתו ברכבת עם קבוצת היהודים התרחש משבר בממשל הרומני שבו הודח ראש הממשלה הקיים ועלתה לשלטון אנה פאורקר אשר הייתה יהודייה וביטלה את אישור העלייה על מנת לעצור אותה ולמנוע ממנה מלהתרחש כתוצאה מכך נאלצו לעצור את הרכבות ולהישאר ללא תנועה למשך יום שלם כאשר הן מלאות בקבוצות גדולות של יהודים הכוללות ילדים, נשים וגברים, מבוגרים ועוד. חלק ממטרתם היה לא לבלוט בשטח ולהישאר כמחתרת על מנת לשמור על הגנת קבוצות היהודים.

לאחר שחיכו כיום ברכבות העומדות במקומן קיבלו הוראה לשנות את מסלול הנסיעה של העלייה ובמקום לעבור באופן ישיר ב"קונסטנצ'ה" נאלצו לעבור לכיוון "בורגס" על מנת להצליח לעלות למרות האיסור הרומני הניתן על ידי ראשת הממשלה.

לבסוף הצליחו לעלות על האוניות ויצאו לדרכם לכיוון הארץ עד אשר פגשו בצי הבריטי ונעצרו בשנית אך הפעם על ידי הבריטים, כוונת החלוצים אשר היו על האונייה הייתה להילחם ולתקוף עם כלי הנשק שהצליחו לאלתר עם מקלות, קופסאות שימורים, חוטי תיל ועוד. אך קיבלו הוראה מהסוכנות היהודית לא להתנגד לבריטים וללכת למחנות בקפריסין.

סבי מוסיף ומספר על חווייתו בהורדת היהודים מן האונייה, שישן במהלך הירידה ואף אדם לא העיר אותו והשב את צומת ליבו שצריך לצאת ובכך התעורר בבוקר שאחרי לבד לגמרי באונייה ריקה, יצא לסיפון והציץ ואף ראה את כל הקבוצה הגדולה שהייתה עימו בחוץ והבין שכולם ירדו חוץ ממנו למזלו ראה אותו אחד החיילים הבריטים ובא לשחררו ולהורדתו מן האונייה לקפריסין.

לאחר הגעתו לקפריסין חיכה כמה שבועות ולאחריהן שט באונייה עד להגעתו לנמל תל אביב בארץ ישראל בה נמצא עד היום עם המשפחה שבנה והקים עם סבתי מרים.

סבי (ימני למעלה) עם הוריו והמשפחה שהשכירה לסבתי חדר בבית מגוריהם.

המשפחה של סבי והמשפחה המשכירה היו חברים מאוד טובים

תמונה 1

הזוית האישית

סבא רבא לוי: חוויתי מהעבודה הייתה מרגשת, זכיתי לשתף את אחד הסיפורים מתוך המון, סיפור שקרוב לליבי וחשוב לי שימשיך הלאה לעוד אנשים. אני שמח שלקחתי חלק בעבודה של נינתי נועה.

הנינה נועה: החוויה שלי הייתה גם כן מרגשת, מיוחדת ומשמעותית, חלק מהסיפור כבר הכרתי וחלק חדש גיליתי רק היום, התרגשתי לשמוע על העבר הגדול של סבי, ושמחתי שהייתה לי ההזדמנות לתעד אותו.

מילון

הפאנים
הפָּאנים הוא כינוין של שתי אוניות מעפילים גדולות: "פָּאן יוֹרק" (Pan York; ובשמה העברי: "קיבוץ גלויות") ו"פָּאן קרֶסֶנט" (Pan Crescent; בשמה העברי: "עצמאות"), שיצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר 1947 כשעליהן מעל 15,000 נפש מקהילת יהודי רומניה ו-420 מיהודי בולגריה, ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין. שתי הספינות שטו יחדיו לאורך כל הדרך ולכן הן כונו בשם אחד- "הפאנים". גודלן של האוניות, הארגון המדוקדק והמאבק הדיפלומטי סביב הפלגתן על רקע החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר, הקנו לפרשת ה"פאנים" חשיבות רבה בתולדות ההעפלה. (ויקיפדיה)

פאנקרצ'נת
אוניית מעפילים פאנקרצ'נת, פירוש המילה: עצמאות

ציטוטים

”"טורגו פרומוס" - שם העיירה שגר בה, פירוש השם: העיירה היפה“

הקשר הרב דורי