מאגר סיפורי מורשת

שלום חברים, שמי וילי חיים. נולדתי בשנת 1938 ברומניה ואני ניצול שואה, אותה חוויתי כילד.

אחרי שסיימתי לימודי תיכון ברומניה, הלכתי ללמוד בנקאות במשך שנתיים ואז התחלתי לעבוד בבנקים להשקעות ברומניה.

במשך כל הזמן הזה הוריי ואני ביקשנו מספר פעמים לעלות לארץ ישראל וקיבלנו תשובה שלילית.

בשנת 1964, בהיותי בן 26 סוף סוף קיבלנו תשובה חיובית ואישור לעלות לארץ ישראל.

במסע העלייה לארץ, תחילה העבירו אותנו במטוס למחנה עולים בווינה, שם שהינו כשבועיים. לאחר מכן נסענו ברכבת עד נאפולי, ומשם הגענו לארץ ישראל באונייה.

הגענו ארצה לחיפה, ורצינו להישאר בחיפה, היכן שכל משפחתנו המורחבת נמצאת.

למעשה נאמר לנו שהעיר באר שבע במרחק של חצי שעה בלבד מחיפה, לכן הסכמנו להתפנות לשם. כשנסענו לבאר שבע הבנו שהיא ממש רחוקה מחיפה ואז כבר היה מאוחר מידי.

בבאר שבע הלכתי ללשכת העבודה, שם נתנו לי עבודה בחברה לעבודות חשמל, שם עבדתי כ-3 חודשים.

אח״כ הלכתי לעבוד במשטרה כי שמעתי שניתן לשלב משכורת גבוהה ולימודי עברית. כשסיימתי לימודי עברית המשכתי ללימודי משפטים ואימונים במסגרת המשטרה.

לבסוף הייתי צריך לצאת לשטח ולעבוד כשוטר, מאחר ולא רציתי זאת הגשתי מועמדות לבנק לאומי.

בשנת 1965 התקבלתי לבנק לאומי והחזרתי למשטרה את המשכורת.

בשנת 1968 הכרתי את סבתא יהודית, כשעבדנו יחד בבנק לאומי והצעתי לה ללכת לסרט. אחרי שמונה חודשים שהיינו יחד הצעתי לה נישואים והתחתנו ברבנות בתל אביב. מאז אנחנו יחד נשואים באושר ועושר 52 שנים ויש לנו 3 ילדים ו-7 נכדים.

ועכשיו נמשיך לספר על הקריירה…

בשנת 1970 מבקר החברה של מפעלי ים המלח הציע לי לעבוד כעוזר שלו, כלומר לעזוב את בנק לאומי. הלכתי לעבוד במפעלי ים המלח, שעות העבודה היו מ- 8:00-15:30 וכהשלמת הכנסה אחה״צ היה לי משרד של ייעוץ מס, שבו עבדתי כל יום עד 12 בלילה.

בשנת 1975 כאשר התחלפה ההנהלה במפעלי ים המלח הציעו לי את תפקיד גזבר החברה. בשנות ה-90 קודמתי להיות מנהל הכספים של החברה ובמקביל חבר הנהלה, זאת עד שיצאתי לפנסיה מוקדמת בשנת 2002 (גיל 64).

עד כאן סיפור הקריירה שלי, מקווה שנהניתם!

הזוית האישית

עדי: נהניתי מאוד מהריאיון עם סבא. גיליתי עליו דברים שלא ידעתי לפניכן כן וגם לא הייתי יודעת אם לא הייתי מתעניינת באמצעות העבודה. אני גאה בסבא שלי ואוהבת אותו מאוד. מבחינתי הוא דמות להערצה, איש חכם וחרוץ שהגיע רחוק בחייו בלי עזרה מבחוץ ואפילו התחיל ממקום נמוך כניצול שואה, טיפס מעלה מעלה עד להיותו בכיר בחברה גדולה.