מאגר סיפורי מורשת

שמי חנן פישמן נולדתי ברומניה בשנת 1953.

כשהייתי בן שבע הורי החליטו שאנחנו עולים לארץ ישראל. הם החליטו זאת מפני שכל המשפחה שלנו מצד אמא ומצד אבא היו בישראל, וגם לא ממש אהבו את היהודים ברומניה והתנכלו להם.

בשכונה שלנו היו לי הרבה חברים ולי הייתה מזחלת שלג. הייתה לנו ירידה בשכונה, וכל חורף היינו גולשים בשלג עם המזחלת. כשההורים שלי אמרו לי שאנחנו עולים לארץ ישראל, לא ממש ידעתי בתור ילד איך להגיב.

בדרך לארץ ישראל המטוס עצר בווינה, עד היום אני לא ממש יודע למה. משם המשיך לישראל. כשנחתנו, אנשי הסוכנות שאלו אותנו לאיזה אזור אנחנו רוצים להגיע, ואבא שלי אמר שאנחנו רוצים להגיע לעכו מפני שהייתה לנו שם משפחה. לצערנו הם לקחו אותנו לבית שאן. אני זוכר איך ההורים שלי התאכזבו. למחרת באו ההורים והאחים של אבא שלי ולקחו אותנו לעכו.

לי היה קשה מאוד להתאקלם בהתחלה, לא ידעתי את השפה וכל הילדים התייחסו אלינו לא יפה. ההתאקלמות היתה קשה בכיתה א', בגלל שלא ידעתי את השפה, אך לאחר מכן בבית הספר היסודי למדתי את השפה, והיו סביבי תמיד הרבה חברים.

אני זוכר שביקרנו את סבא וסבתא בעכו, היינו הולכים לבית כנסת בחגים והיו שם הרבה אנשים, הייתה שם אווירה של חג, ואחרי בית כנסת היו עושים ארוחה גדולה אצל סבא וסבתא, ולנו בתור ילדים זו היתה חוויה מיוחדת.

סיימתי ללמוד בבית הספר היסודי והתיכון. התגייסתי ב-1972 ושרתי בחיל האוויר, בבסיס רמת דוד שבעמק, בתפקיד של חשמלאי ומכשירן מטוסים. כל השירות שירתתי בטיסת 69 (מטוסי קורנס). במהלך השירות היו לי הרבה חוויות. במלחמת יום הכיפורים הייתי חיל וזה היה אירוע רב משמעות בשבילי, והיו הרבה מטוסים שיצאו לגיחות הפצצה ולא חזרו, כלומר המטוסים נפגעו, וזה היה קשה, אבל למרות האבדה במטוסים ובטייסים המשכנו לתפקד יום ולילה, לחמש את המטוסים ולתקן אותם עד סיום המלחמה.

בנוסף השירות היה מעניין מאוד. היו בטייסת גם מטוסי צילום וקרב, שטסו בגובה רב ולפעמים כשהטייסים היו חוזרים מגיחת הפצצה, היו מראים לנו על המפה איפה הם היו, והיכן הפציצו ואנחנו הינו יודעים הכל לפני החדשות בטלוויזיה.

עוד אירוע משמעותי שהיה בזמן שירותי היה, כשהבסיס הופצץ על ידי צבא סוריה. השירות היה עבורי מאוד משמעותי. הרגשתי שאני תורם את כל מה שאני יכול. אחרי שירותי הסדיר שרתי שלוש שנים בקבע והייתי במילואים עד גיל חמישים.

הזווית האישית

גלי: היה לי מעניין ללמוד על סבא שלי דברים חדשים. ריגש אותי שהוא אמר שהוא תרם את כל מה שהוא יכול, בשירות הצבאי.