מאגר סיפורי מורשת

אני סבתא שושי, בת שבעים, נולדתי בישראל, שנה לאחר הקמת המדינה. אמא לשרית, אפרת וגיל, סבתא לאחד עשר נכדים.

סיפור האהבה שלי התחיל כך:

לפני ארבעים ושבע שנים לאחר ארבע וחצי שנות חברות נפרדתי מיוסי החבר הראשון שלי. ואז דוד שלי אביגדור ז"ל הכיר לי את אבשלום ז"ל שהפך בהמשך להיות בעלי. בתחילת ההיכרות לא התלהבתי ולא התרשמתי מהמראה החיצוני אבל לאחר פרק זמן קצר החלטתי להציע לאבשלום ז"ל לשנות את סגנון הלבוש שלו, את  התספורת והמשקפיים. ואז הוא הפך להיות חתיך בלונדיני עם עיניים כחולות, שמי שראה אותו אחרי המהפך החמיא לי על מראהו.

להדלקת נרות חנוכה ולסופגניות שאלתי את אמי, אם להזמין את אבשלום ז"ל גם כן. היא ענתה לי "כמובן"  מאוחר יותר נודע לי שהאירוח היה כדי לחזק את הקשר ביני לבין אבשלום ז"ל שהיה מבחינתי די בספק. בהמשך הקשר החברי בינינו התחזק מצאתי אדם נעים עם הבריות איש חכם בעל ידע נרחב בהרבה נושאים שתמיד מצאנו על מה לשוחח ואז אמרתי לעצמי שגם כשנתבגר נוכל לשבת ולדבר על הא ועל דא ולא יהיו לנו רגעים משעממים.

באחת הפעמים שאבשלום ז"ל בא לבית של הורי פאני ז"ל ואיזי ז"ל אבי שאל אותו אם יש לו איזה סכום של כסף שחסך כי לי היה חיסכון בצד וכדאי שנקנה דירה במשותף כי באותה תקופה מחירי הדירות עלו בקצב מסחרר. בהמשך אבי אמר במידה ותינשאו תהיה לכם דירה, במידה ותיפרדו תוכלו למכור את הדירה ואולי אפילו להרוויח מכך כי כמו שציינתי באותה תקופה המחירים עלו בטירוף. ואכן לאחר שנה של היכרות וחברות התחתנו.

הדירה שרכשנו הייתה בבת ים ברחוב הרצל קרוב לים. בדירה הזאת נולדו שרית ביתי הבכורה ואפרת ביתי השנייה. לאחר שמונה שנים רכשנו את דירתנו השנייה ושוב ברחוב הרצל, באותם הכיוונים ושוב קרוב לים בדירה הזאת נולד גיל בן הזקונים שלנו.

אחרי 22 שנים שגרנו בדירה נפטר אבשלום בעלי ז"ל אחרי עוד עשר שנים שגרתי בדירה הזאת בבת ים החלטתי לעבור מבת ים ליבנה, כדי להיות קרובה לשניים מיילדי שרית וגיל ולשמונת נכדיי. אפרת ביתי עם שלושת נכדיי גרים בראשון לציון, שזה מרחק נסיעה ברכב כ-20 דקות. כך שבכל שעה שאני מתגעגעת אני פשוט קופצת לביקור. קרבת הילדים והנכדים גורמת לי לאושר ולשמחה בחיים.

אבי יצחק (איזי) ז"ל נולד בשנת 1926 ואימי פאני ז"ל נולדה בשנת 1929 שניהם נולדו ברומניה. הם נישאו ברומניה ועלו לארץ בשנת 1948 ומיד גויסו לצבא, אבי היה בחיל הפרשים ואמי הייתה בחיל רפואה. מאחר והם היו זוג נשוי לצורך מפגש בניהם היו צריכים לקבל אישור מיוחד ממפקד הבסיס בו שירתו. הסידור והמפגשים הרחוקים בניהם גרמו לכך שאמי החליטה להיכנס להיריון ואז להשתחרר מהצבא. אבל הצבא שיחרר אותה רק שהייתה בחודש חמישי להריונה כך שלא יכלה לעשות הפלה ואני התוצאה. באותו הזמן היו צריכים למצוא מגורים ואז נאלצו להיכנס לבית שערבים נטשו אותו ביפו. כעולים חדשים והצורך לקיום בעיקר לאחר שאני נולדתי אבי נאלץ לעבוד במספר עבודות למרות שברומניה למד טכנאות שיניים. בבקרים היה מחלק עיתונאים ואחר כך  עבד עם נגרים בפוליטורה (צביעת רהיטים). אמי הייתה עקרת בית והתמודדה עם הגידול של ילדה בתקופה של צנע ומחסור במצרכי מזון שברובם נקנו בתלושים שהתקבלו מהמדינה.

אני זוכרת שאמי סיפרה שביצה עלתה כסף רב ובהתחלה היה עליה להאכיל אותי בחלמון בלבד מאחר והייתה צעירה ואם טרייה היא חשבה איזה נזק יכול להיגרם אם תיתן לי לאכול את הביצה בשלמותה כמובן שהייתה לי פריחה ועד היום אני אלרגית ושונאת ביצים. עם השנים הורי עברו מספר דירות ביפו. לאחר כשש שנים נולדה אחותי צביה וכאשר הבית היה קטן להכיל את המשפחה החליטה אמי לצאת לעבוד כדי שיוכלו לעבור לדירה מרווחת ואכן קנו דירה בבת ים כאשר הייתה מקלחת ושירותים בתוך הדירה להבדיל מהדירה ביפו שהמקלחת והשירותים היו בחצר, את המים במקלחת חיממו  בדוד שהכניסו בו פטילייה.

בבת ים גרתי מאז היותי בת 12 וגם אחרי נישואי גרתי בבת ים באותו רחוב הרצל שבו הייתה הדירה הראשונה של הוריי גם כשהחלפתי דירה גרתי ברחוב הרצל. אחרי 56 שנה בבת ים עברתי ליבנה לגור קרוב לילדי שרית וגיל ולנכדיי האהובים ונהנית מכל רגע שאני איתם ובקירבתם.

סרטון סיכום פעילות שנתית

הזוית האישית

סבתא שושי: הקשר הרב דורי קירב מאוד ביני לבין נכדתי ליה. גרם לנו להיות ביחד זמן רב. עשינו הליכות בשעות הבוקר של שבת אחר כך ישבנו לארוחת בוקר משותפת ואז מצאנו את עצמנו מחפשות תמונות ומוצגים מהתקופה המדוברת. ליה נכדתי האהובה גילתה דרך התמונות סיפורים מהחיים שאותם גילתה תוך כדי. כמו סיפורים מהעבר של הוריי שלי ושל ילדיי, גם אני הייתי פעם ילדה משהו שקשה לתאר ממרום גילי.

ליה: בתוכנית הקשר הרב דורי למדתי רבות על ההיסטוריה של סבתא שלי והיה לי כיף. אהבתי להיפגש עם סבתא כל יום שישי וללמוד עליה ועל משפחתה.