מאגר סיפורי מורשת

שמי פנינה שוורץ נולדתי ב1953 בצפת.

הסיפור עליו ארצה לספר התרחש  בתחילת חודש אוקטובר בשנת 1973.

אני הייתי בת עשרים, ואני ובעלי כיום, תכננו להתחתן. זה היה יום כיפור, ואני התארחתי אצל משפחתו של בעלי לעתיד. לפתע שמענו וראינו רכבים נוסעים בערב יום כיפור, הדבר נראה תמוה, ולא הבנו מה פשר הדבר, הרי רכבים לא נוסעים ביום כיפור.

למחרת, ביום שבת פרצה מלחמת יום הכיפורים, ובעלי גוייס למלחמה. מלחמת יום הכיפורים פרצה ביום הכיפורים ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן. המלחמה התרחשה בעיקר בסיני וברמת הגולן, ונמשכה עד 24 באוקטובר 1973, יום כניסת הפסקת האש לתוקף. ויקיפדיה.

בתקופה זו לא היו פלאפונים ולאורך ימים לא שמעת חדשות מבעלי, ולא ידעתי מה עלה בגורלו.

מכיוון שבאותה תקופה היינו אמורים להינשא, עשינו הכנות רבות לחתונה שהיתה צריכה להתקיים בזמן הקרוב. וכשבעלי גוייס הייתי מודאגת לגבי גורל החתונה. כל ההכנות לחתונה נקטעו באמצע. אבל במפתיע יום לפני החתונה, בסוף חודש אוקטובר, בעלי לעתיד קבל חופשה קצרה כדי להתחתן, והחתונה היתה אמורה להיערך כמתוכנן.

מהרנו לקנות טבעות נישואין, ומכיוון שבעלי היה חייל מילואים ברמת הגולן, נשאלתי אם אני מוכנה להתחתן ברמת הגולן בחתונה צבאית.

החתונה אמורה היתה להיות משודרת בטלוויזיה, כדי לרומם את מצב הרוח של הלוחמים והעם.

הרגשתי שזהו אירוע מאוד פרטי, וסירבתי להתחתן בשידור ישיר בטלוויזיה. ולכן ב 1973 בתקופת המלחמה, נישאנו במרפסת ביתו של בעלי, עם בני המשפחה בשקט ובצניעות.

כיום אנחנו נשואים באושר ארבעים ותשע שנים שנים.

הזווית האישית

פנינה: היה לי את הכבוד לחלוק את סיפור החתונה שלי, עם יהונתן נכדי במסגרת תוכנית הקשר הרב דורי, שהתקיימה בבית ספרו.