מאגר סיפורי מורשת

שמי אירנה גלאם לבית חיימוב, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדי, נהוראי, יחד אנו מתעדים סיפור מחיי במאגר המורשת. נולדתי בדרבנט, רוסיה בשנת 1962, עליתי לארץ בשנת 1990.

הילדות שלי

בקיץ היה לנו חופש גדול שארך שלושה חודשים, מתוכם היינו כחודש וחצי בקייטנה שהייתה ממוקמת בכפר. רכבנו על סוסים והיו לנו חוגים כמו מוסיקה ותיאטרון. שיחקנו והיו לנו תחרויות ספורט בסוף. בספטמבר ובאוקטובר בכיתות י"א ו- י"ב הלכנו לעזור לקולחוז וסובחוז.

"סוֹבְחוֹז (ברוסית: совхоз, советское хозяйство – "סובְיֶטְסְקואֵה חוזְיַאִסְטְבו" – משק סובייטי) הוא השם שניתן למשקים חקלאיים בבעלות המדינה בברית המועצות, בניגוד לקולחוז, שהוא משק בבעלות קולקטיב (בדומה לקיבוץ). בשנת 1990 היו בברית המועצות 25,500 משקים, מתוכם 45% סובחוזים והיתר קולחוזים. הגודל הממוצע של סובחוז היה 153 קמ"ר, כפול מזה של הקולחוז. סובחוזים היו נפוצים יותר בחלק האסיאתי של ברית המועצות." (ויקיפדיה)

מכל השנים שלמדתי בבית הספר נשארו לי הרבה זכרונות מהחברים והמורים שהיו לי. זכרון אחד מהם הוא שירד בחורף שלג ושיחקנו בכדורי שלג ועשינו סקי. ובקיץ תמיד היינו הולכים לים ועלינו על הרים. אני זוכרת שפגעתי בחברה שלי בזמן שעשתה סקי והיא נפלה – כמה צחקתי. הייתי מאוד מקובלת בחברה.

עלייתי לארץ

בשנת 1990 החלטתי שאני רוצה לעלות לארץ עם שלושה ילדים קטנים, מכיוון שחשבתי והרגשתי שכל יהודי צריך להיות בארץ הקודש של היהודים. על מנת להסתגל לארץ הייתי שישה חודשים באולפן בשביל ללמוד עברית וקיבלתי הרבה תמיכה משכנים מחברים ולאט לאט פשוט נקשרתי לארץ.

כיום אני עובדת בתחום הרפואה בתור מיילדת. בנוסף לפעמים אני עובדת גם בסופר בתור קופאית. לא חסר לי זמן עד הפנסיה. יש לי ארבעה ילדים ויש לי גם שמונה נכדים מקסימים, הם תמיד משגעים אותי..

הזוית האישית

סבתא אירנה: הרגשתי טוב במהלך התיעוד, כי הוא אפילו הוא הזכיר לי כמה דברים מהילדות ששכחתי מהם.. וגם היה לי כיף לשבת עם נכדי פנים מול פנים ולספר לו על חיי.

הנכד המתעד נהוראי: היה ממש כיף לשבת עם סבתי ולראיין אותה, ואפילו למדתי ממנה קצת מהתכנית הזו באופן כללי. אני חושב שהמשימות האלה עוזרות לי להגביר את הקשר עם סבתא/סבא.