מאגר סיפורי מורשת

שמי לביא צימט, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבי שמוליק קליין ותעדתי את סיפורו.

סבא שמוליק מספר ללביא

נולדתי בשנת 1954 בטבריה על שפת הכנרת בבית החולים הסקוטי. למדתי בבית ספר יסודי תחכמוני בעיר טבריה עד כיתה ה'. ההורים שלי שלחו אותי לבית ספר בקיבוץ לביא.

כשהייתי בכיתה ז' סבתא רותי ומשפחתה עלו משוויץ וגרו בשכונה שלנו בטבריה לידנו. וכך הכרתי את סבתא רותי. אחרי זה למדתי בישיבה תיכונית קריית שמואל שבחיפה עד שנת 1972.

בשנת 1972 התגייסתי לצבא להנדסה קרבית. עד שנת 1973 עשיתי טירונות, קורס משקי חבלה וקורס מכי"ם. באוקטובר 1973 פרצה ביום כיפור מלחמת יום הכיפורים.

מלחמת יום הכיפורים

ערב יום כיפור העלו אותנו באמצע קורס משקי חיל הנדסה שהתקיים באדוריים שליד גוש עציון, ללא כל התראה מוקדמת, לרמת הגולן. הפקודה הייתה להניח שדות מוקשים על השטח שגובל למוצבים סוריים. בליל יום כיפור קיבלנו פקודה להפסיק לצום וכל הלילה הנחנו מוקשים. למחרת כשהיינו בתוך שדה המוקשים פתאום שעטו מולנו עשרות טנקים סוריים ומטוסים סוריים ירדו עלינו בהפתעה גמורה. צריך לדעת לצאת בצורה בטוחה משדה מוקשים כדי לא להיפגע בעצמך ממוקש שהנחת.

מצאתי את עצמי בורח במשך יומיים ברמת הגולן שכבר נכבשה ע"י הסורים, כשאני במשך היום מסתתר בין סלעים, ובלילה מתקדם בזהירות לכיוון הכנרת וגשר בנות יעקב.

השכם בבוקר היום השלישי לפרוץ המלחמה, הגעתי לבד לגשר בנות יעקב ושמחתי לראות דגל ישראל מונף וכך ידעתי שהסורים לא הצליחו לכבוש את הגשר ולא הגיעו עד הכנרת.

התחברתי לכוחות צה"ל כחבלן ונלחמנו נגד הסורים עד שישראל החזירה לידיה את רמת הגולן. השתתפתי בכיבוש החרמון עם חיילי גולני כחבלן והצלחנו לכבוש את החרמון מחדש.

במלחמת יום כיפור לא רק הסורים תקפו בצפון אלא בחזית הדרומית גם המצרים תקפו אותנו.

בהמשך המלחמה נשלחתי לחזית הדרום כמש"ק בהנדסה ימית בגדוד 605, ושם פיקדתי על דוברה ימית, מן ספינה גדולה שטוחה עם מנועים שתפקידה להתחבר לעוד דוברות שיחד יוצרות גשר ימי צף.הגשר חיבר בתעלת סואץ בין סיני שהייתה בזמנו בשליטת ישראל לבין מצרים. על הגשר שיצרנו עברו טנקים וכוחות צה"ל לכיון מצרים כדי להשתלט על המצרים.

סבא שמוליק מניח מוקשים

סבא שמוליק בסיום קורס משקי חה"ן

כחודש לפני סוף המלחמה הצלחנו בעזרת שייטת 13, חיל הים והדוברות שלנו לבצע מצור ימי על הארמיה השנייה המצרית (אוגדה מצרית ) בזכות המצור המצרים הפסיקו להילחם כי הם נשארו ללא אספקת אוכל ואמצעי לחימה, תחמושת וכו'.

בחודש הזה הייתה רגיעה, שהינו במקום קסום על גדות האגם המר צמוד לנילוס ונהננו מרגיעה ומהנוף המקסים של אפריקה. לצערי איבדתי הרבה חברים במלחמה הזו, היה מאד קשה ואני מודה לקב"ה שהחזיר אותי מהמלחמה בריא ושלם.

לאחר המלחמה סבתא ואני נהיינו חברים וארבע שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים סבתא ואני נישאנו.

בזכות זה שחזרתי מהמלחמה בשלום והנישואים שלי עם סבתא, נולדו לנו ליאת איתן ואפרת – אימא שלך. ובזכות זה שכולם התחתנו נולדו לנו שנים עשר נכדים, שאתה לביא אחד מהם – אחד יחיד ומיוחד.

הזוית האישית

מסבא שמוליק ללביא: אני מאחל לך, לביא אהוב, בריאות, הצלחה ותזכה מהחיים, ושתזכה לשרת את המדינה שלנו ללא מלחמות. אוהב מאד, סבא שמוליק.

מלביא צימט לסבא שמוליק קליין: שתבריא מהקורנה דבר ראשון, שתהיה לך שמחת חיים ושתמיד תהיה בריא .ואני מאחל לך שכל משאלותיך יתגשמו. אוהב אותך מאד, לביא.