מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור החיים של סבא רבא אברהם גלפנד

סבא רבא אברהם והנין ניל
סבא רבא שלי בתור קצין, 1953
הילדות, מלחמת העולם השנייה והעלייה של אברהם גלפנד

שמי ניל זיידלר, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בה אני משתתף השנה יחד עם סבא רבא שלי, אברהם גלפנד, אנו מתעדים סיפור מחייו ומנציחים אותו במאגר המורשת של התכנית.

סבא רבא אברהם נולד ב-25 בספטמבר 1928, בעיר בוברויסק (היום נמצאת בבלארוס), ברית המועצות. בתור ילד, הוא אהב לקרוא ספרים ברוסית על הרפתקאות, לצייר ולטייל בבוברויסק ובבלארוס. סבא רבא שלי אהב ללכת לאופרה ושירה ופעם אחת הוא הבריז מיום לימודים כדי ללכת לאופרה. סבא רבא שלי היה תלמיד טוב בבית הספר. הוא היה סקרן וחכם והצטיין בלימודים. לסבא רבא שלי היו אח שקטן ממנו בשנתיים ואחות גדולה, והייתה לו עוד אחות שמתה בגיל 7 בגלל מחלה.

במלחמת העולם השנייה

במלחמת העולם השנייה, כשפלשה גרמניה לברית המועצות, כולם היו בטוחים שברית המועצות תעצור את גרמניה במהירות. בעקבות ההתקדמות של גרמניה בפלישה, החליט אבא של אברהם גלפנד שצריך לעזוב את העיר. אברהם גלפנד ומשפחתו עזבו את העיר ב-26 ביוני 1941, כשהוא היה בן 12, ואולי זה מה שהציל אותם – בגלל שב-28 ביוני, יומיים אחרי שעזבו, הנאצים תקפו את העיר. הם נסעו מזרחה לעיר אורנבורג שנמצאת ברוסיה של היום, ושם הוא גר ביחד עם אחותו, ההורים שלו ואחות של אימא שלו. בגלל המשבר של המלחמה, הם היו צריכים להשכיר חדר אחד ושם הם גרו חמישה אנשים עד לסוף המלחמה. אח שלו, שהיה בן 10, נסע לנוח אצל סבתא שלהם בכפר בשם "קליצ'ב" ליד בוברויסק, שם הוא נהרג ביחד עם סבתא שלהם כשהגרמנים פלשו.

בספטמבר 1945, כשהסתיימה המלחמה, סבא רבא שלי ומשפחתו חזרו לבוברויסק. העיר הייתה הרוסה, כמעט ללא יהודים ואברהם גלפנד לא הכיר אותה כמו שהיא הייתה לפני המלחמה. הרבה אנשים שסבא רבא שלי הכיר נהרגו במלחמה. כשהם חזרו הם הבינו שהבית שלהם נהרס ולכן הם היו צריכים לגור בחדר אחד. באותה השנה הוא התקבל לבית ספר טכני. ב-1951 הוא נסע לעיר מינסק (בירת בלארוס היום) ועבד במפעל. בזמן שהוא עבד הוא גם התקבל לאוניברסיטה במינסק והלך ללמוד בפקולטה להיסטוריה.

הקריירה הצבאית וההיכרות עם אישתו

בשנת 1952, שלחו את סבא רבא שלי ללמוד בצבא, הוא סיים ללמוד בשנת 1953 והפך לקצין. סבא רבא שלי שירת בצבא בעיר "קלוגה" (רוסיה של היום) וליד מינסק (בלארוס של היום). הוא היה אחראי על צוות ומטרתם הייתה הכנת מטוסי "טו-4" מסוג מפציץ כבד לקראת טיסה. סבא רבא שלי והצוות שלו היו צריכים לבדוק שהמטוס תקין ולחבר לו פצצות.

סבא רבא אברהם כקצין 

תמונה 1

כשהוא הפך לקצין, הוא נסע לחופשה בבוברויסק כדי לבקר את משפחתו, ושם הוא הכיר את אשתו, רוזה, שבאותו הזמן הייתה מורה למתמטיקה ופיזיקה. בשנת 1954, אברהם ורוזה התחתנו, והם עברו לגור במינסק. ב-1955 נולד להם בן, סבא שלי, וב-1961 נולדה להם בת. בשנת 1958 סבא רבא שלי סיים את הקריירה הצבאית שלו, ועבד במשרד לחקלאות עד שהוא יצא לפנסיה.

המרד ההונגרי

ב-23 באוקטובר 1956 פרץ בהונגריה מרד נגד השפעתה של ברית המועצות על הונגריה ושליטתה בהונגריה. סבא רבא שלי והצוות שלו הכינו מטוסים, כדי שיטוסו ויתקפו בהונגריה. המטוסים שהכינו הצוות של סבא רבא שלי השפיעו ועזרו בדיכוי המרד. כל יום הכינו סבא רבא שלי והצוות שלו, ביחד עם עוד צוותים, עשרות מטוסים מפציצים כבדים לטיסה להונגריה במטרה להרתיע ולמנוע את הצלחת המרד. ב-10 בנובמבר 1956, לאחר 19 ימי לחימה, דוכא המרד והונגריה נשארה קומוניסטית ותחת השפעה כבדה של ברית המועצות.

העלייה לארץ

רוזה גלפנד, אישתו של אברהם גלפנד, נסעה לישראל ביחד עם הבן שלהם כדי לבקר קרובי משפחה. היא אהבה את המקום, ולכן הם החליטו לעלות לישראל. בפברואר 1991, כשסבא רבא שלי היה בן 63, הם עלו לישראל ביחד עם הבת שלהם. הבן שלהם נשאר בבלארוס. כשהם הגיעו לישראל, הם גרו בחולון ואז עברו לבת ים, שם סבא רבא שלי גר עד היום.

אוסף הצלחות 

לסבא רבא שלי יש בבית הרבה צלחות ממספר מדינות שונות בעולם. יש לסבא רבא 25 צלחות מ-18 מדינות. הצלחות תלויות על הקיר, ואפשר למצוא שם צלחות מאנגליה, מלטה, מצרים, יוון, קרואטיה, איטליה, ארה"ב, רוסיה, שוודיה, גרמניה, נורווגיה, אוסטריה, ספרד, אוקראינה, פורטוגל, טורקיה, רומניה וצ'כיה. זה התחיל בכך שאחד מחברי המשפחה נסע ללונדון והביא לסבא רבא שלי צלחת משם. אחרי כמה זמן שוב הביאו לסבא רבא שלי עוד צלחת מחו"ל, ואז הוא החליט שהוא רוצה לאסוף צלחות ממדינות בעולם, כדי שכולם יוכלו לשמור את הזיכרונות שלהם מטיולים. מאז, כל פעם שמישהו מהמשפחה טס לחו"ל, הוא קונה משם צלחת חדשה ותולה על הקיר. סבא רבא שלי אוהב את כל הצלחות, ואני הכי אוהב את אחת הצלחות מיוון, זו צלחת מהאי כרתים. הצלחת מורכבת ממספר תמונות יפות של האי כרתים, שמסודרות בצורת מעגל סביב הצלחת, וזה מה שהופך אותך לאהובה עליי.

החיים היום

היום סבא רבא שלי בן 95. הוא אוהב לקרוא, למרות שיש לו בעיה בראייה והוא שומע הרבה חדשות. סבא רבא שלי אוהב לטייל בחוץ וללכת ברגל לים, שנמצא 20 דקות מהבית שלו. סבא רבא שלי עצמאי, הוא מכין לעצמו את האוכל ועושה ספורט. יש לו שני ילדים, שני נכדים, וחמישה נינים. אני אחד מחמשת הנינים. סבא רבא שלי בקשר עם אחותו והבן שלו, שגרים בבלארוס. רוזה גלפנד (אשתו) נפטרה לפני ארבע שנים, והוא גר בבת ים יחד עם הבת שלו.

הזוית האישית

ניל הנין המתעד: התוכנית קירבה מאוד אותי ואת סבא רבא שלי, בגלל שדיברנו על החיים שלו, מה שלא יצא לנו לעשות הרבה לפני כן. אני מודה לתכנית הקשר הרב דורי על ההזדמנות לשמוע ולשתף את סיפור חייו של סבא רבא שלי. שמחתי לראיין את סבא רבא שלי ולשמוע על חייו. מאוד נהניתי בהכנת התיעוד ולמדתי הרבה.

סבא רבא אברהם: מאוד שמחתי לקבל את הזכות לשתף את הסיפור שלי, והיה לי נעים להתראיין ולענות על השאלות. מעולם לא סיפרתי את סיפור החיים שלי, ועכשיו אני מקבל את ההזדמנות לספר את הסיפור ולשתף אותו.

מילון

בוברויסק
בוברויסק היא עיר במחוז מוהילב בבלארוס. במלחמת העולם השנייה העיר התרוקנה מיהודים. חלק מהיהודים ברחו וחלק נרצחו בגטו בעיר.

ציטוטים

”לא לעשות מזבוב פיל" - ביטוי מוכר ברוסית והמשמעות שלו היא לא להגזים בתגובה לסיטואציה מסוימת“

”סבא רבא היה אחראי על צוות ומטרתם הייתה הכנת מטוסי "טו-4" מסוג מפציץ כבד לקראת טיסה. הם היו צריכים לבדוק שהמטוס תקין ולחבר לו פצצות“

הקשר הרב דורי