מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור החיים של יקיר העיר חולון – אפרים קורן

התלמיד יובל עם אפרים קורן וספרו
אפרים בעברו
עשייה ציבורית וחברתית

אנחנו, יובל מזרחי, רועי נקטלוב, וסנטיאגו שוצברג, משתתפים השנה בתכנית הקשר הרב דורי במיזם תיעוד יקירי העיר חולון, מתעדים את סיפורו של סמי אפרים קורם ומעלים את סיפורו של מאגר המורשת של התכנית. וכך סיפר לנו אפרים:

העלייה לישראל

נולדתי בשנת 1948 בפולין. ב-1957 המשפחה עלתה לישראל והצטרפה לקיבוץ כפר מסריק. במהלך שירותי הצבאי התגייסתי לנח"ל פיקוד. לאחר הצבא, בשנת 1970, התחלתי את למודי האקדמאיים חינוך וסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. בנוסף ללימודים שימשתי כרכז תא הסטודנטים באוניברסיטה.

הזיקה (הקשר) לעיר חולון

הקשר  שלי עם העיר חולון החל ב-1972 בזמן לימודיי באוניברסיטת תל-אביב. לצורך פרנסתי, בין השאר, עבדתי כמדריך ואחר כמנהל במתנ"ס בשכונת תל גיבורים. אשתי כיום, דינה, שהייתה סטודנטית ובת השכונה, באה לבקש עבודה במתנ"ס. לאחר היכרות התחתנו ועברנו להתגורר בחולון. יש לנו שלושה ילדים: מיטל, אלעד ומעיין. מאז 1972, אני תושב חולון, מזה למעלה מ-50 שנה.

בשנת 1978 נבחרתי למועצת העיר חולון ולאחר מכן גם כסגן ראש עיר. הייתי סגנם של ארבעה ראשי עיר בחולון: פנחס אילון ז"ל, חיים שרון ז"ל, עו"ד משה רום ז"ל ומוטי ששון יבדל"א. בקדנציה השנייה שלי כסגן ראש העיר נבחרתי למזכיר המדיני של מפ"ם. במהלך הקדנציה השלישית לכהונתי הקמתי את "תנועת עוז" שעודדה את מעורבות התושבים בניהול העיר. פעילותי העיקרית כסגן ראש עיר הייתה בתחום החברתי והפיסי-גיאוגרפי של שיקום שכונות: שכונת ג'סי כהן ושכונת תל-גיבורים. לאורך שנים בניסיונותיי לשקם את ג'סי כהן ולאחר מכן את תל גיבורים, העברתי סמכויות לתושבים כמי שמנחה תהליך שיקום ולא מנחית פתרונות. אני מאמין שהעיר שייכת לאלה שחיים בה ולא לאלה שמנהלים אותה. בהמשך הייתי שותף לשיקום שכונות נוספות ובכללן שכונת נווה ארזים והערבה.

הצלחה של פרויקט שיקום נמדד במוטיבציה של התושבים לשמר את הישגיו ולתת אפשרות להתפתחות האישית, לשינוי תדמית השכונה והאדם, למעורבות חברתית ולנטילת אחריות של התושבים.וחשוב מכל – הצמחה של מנהיגות מובילה שרואה את טובת התושבים בראש מעייניה. אני מאד מחובר לפרויקט שיקום זה. למעשה, זו שליחות חברתית-ציבורית מאד משמעותית בחיי. היה ניסיון לקרב אנשים שהרגישו מקופחים או מרומים וליצור עבורם הזדמנות להיות שותפים בתהליך שיקום השכונות. תושבי השכונה הצטרפו לתהליך ההנהגה של השכונה והיו חלק ממנו, למשל באמצעות חברות בוועדי שכונות. וחשוב מזה, התושבים הרגישו מעורבות ואחריות בפרויקט. זה סיפורה של החברה הישראלית, של התרבות הישראלית. מבחינתי זה אחד האתגרים החשובים ביותר לעיר חולון ולמדינת ישראל. בעבר, משנות הקמת המדינה, קראו לזה "כור היתוך". לדעתי אין תרבות נעלה על תרבות אחרת, אלא יש מפגש בין תרבויות שונות.

המשך העשייה החברתית

בשנת 1997, לאחר שסיימתי ארבע כהונות כסגן ראש עיר, המשכתי ללמוד ולחקור אודות האוכלוסייה המבוגרת. נבחרתי כמנהל תחום קהילות תומכות בחברת "מוקד אנוש". "מוקד אנוש" מעניקה שירותי מידע, רפואה וסיוע לאוכלוסייה הותיקה / המבוגרת. ובהמשך התמניתי כסמנכ"ל החברה. במסגרת תפקידי בחברה זו אנו עורכים סקרים שונים בקרב הגמלאים על הצרכים ועל דפוסי הפנאי של אוכלוסיה זו. למשל, התנהגות ציבור הגמלאים קשורה, בין השאר, להרגלים של שנים כמו קריאת עיתונים מודפסים, האזנה לרדיו, צפייה במהדורות החדשות ועוד.

אוכלוסיית המבוגרים נמצאת בגידול מתמיד. יש לה קשיים שונים ובכללם קשיים רפואיים, נפשיים ואחרים. אחד מניסיונותיי לסייע בתחום קשורה לפעילותי כמנכ"ל הסתדרות הגמלאים בישראל. תפקידה של הסתדרות הגמלאים הוא להבטיח את איכות החיים של האוכלוסייה המבוגרת. חבריי ואני רואים את עצמנו כאחראים על זכותם של הגמלאים לחיות באושר ולהזדקן בכבוד, לקדם ביטחון, מסוגלות והגשמה עצמית בעידן של תוחלת חיים עולה. תפקידנו הוא לקדם שינוי עמדות בחברה הישראלית כלפי האוכלוסייה המבוגרת. אנשים מבוגרים הם פעמים רבות שקופים. הם לעיתים מופלים ולעיתים מוחלשים, אך יש להם יכולות. רובם משכילים בתחומים שונים. לאנשים אלה ולאחרים מגיע יחס מכבד ושוויוני וגם פתיחות חברתית. הקשרים הבין-דוריים מבטאים את רמת הסולידריות הקיימת בחברה ובעם. לכל אדם בכל גיל יש את הזכות להיות שייך, מעורב וגם משפיע על הנעשה בחברה. וגם לכל אדם יש את הזכות לחיות את חייו לפי הבנתו ולפי צרכיו.

לאחרונה פירסמתי ספר בשם "הזכות לשתף, להשפיע ולהוביל". לספר ,המסכם 50 שנות פעילות ציבורית, יש מספר תכליות: להדגיש את האמונה בערך האדם, לעודד שיתוף, קבלת האחר ויצירת שוויון הזדמנויות. אני מאמין שכאשר יוצרים שיתוף אמיתי גם מקדמים שוויון חברתי וקהילתי. כחברה יש לנו עוד אתגרים רבים ומסע זה טרם הסתיים.

מסר לדור הצעיר: יצירה ושמירה על הקשר הרב דורי הינם חיוניים לחברה ולעתידה. לדור המבוגר וגם לדור הצעיר יש משמעות. שילוב בין-דורי יהיה משמעותי כאשר מחד, בני הנוער יסייעו למבוגרים בהנגשת התקשורת והמדיה ומנגד המבוגרים יתרמו מניסיונם ומהידע שצברו.

הזוית האישית

אפרים: חשוב לחזק את הקשר הרב דורי. לכל אדם בכל גיל יש משמעות.

יובל: לאפרים היה חלק חשוב מאד בעיריית חולון. שמחתי להכיר אישית נפלא ומתורבת. הסיפור שלו עורר בי סקרנות לדעת כיצד נראתה חולון בתקופה קדומה, שאפרים היה צעיר.

סנטיאגו: אפרים הוא אדם עם לב טוב הפועל מתוך עקרונות מוסריים. הבנתי שכל אדם, לא משנה מה גילו, הוא חשוב.

רועי: הסיפור הראה לי שמי שמנהל את העיר הוא לא בהכרח "ראש העיר". לתושבים הבוחרים את ראש העיר שיקבל את ההחלטות הנכונות לעיר, יש משמעות.

מילון

קדנציה
תקופת כהונה תחומה מראש של נושא משרה בכיר, בעיקר נבחר ציבור או של קבוצת נבחרים. (מילוג)

ציטוטים

”לדעתי אין תרבות נעלה על תרבות אחרת, אלא יש מפגש בין תרבויות שונות“

”מסר לדור הצעיר: יצירה ושמירה על הקשר הרב-דורי הינם חיוניים חברה ולעתידה“

”חשוב מכל - הצמחה של מנהיגות מובילה שרואה את טובת התושבים בראש מעייניה“

הקשר הרב דורי