מאגר סיפורי מורשת

שמי יצחק חפץ, איציק, סבא של אדר עמה אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי השנה ולה סיפרתי את סיפורי.

אני נולדתי ב-2 למרץ 1954, בקהיר-מצרים להוריי שרה ואליהו חפץ. אחי הבכור נולד בשנת 1951, כשנולדתי הוא היה בן שלוש וחצי, אני הבן האמצעי מתוך שלושה בנים.

בשנת 1957, לאחר מלחמת סיני שהתרחשה בשנת 1956 הוריי החליטו לעלות ארצה עקב רדיפת יהודים בעקבות המלחמה. יחד עם כל המשפחה המורחבת (סבא, סבתא, דוד ודודה מצד האבא) סבא וסבתא מצד האימא נפטרו לפני הולדתי.

העלייה ארצה הייתה עם ספינה שהפליגה לקפריסין ומשם לנמל חיפה. משפחתנו – אני אחי והוריי נקלטנו במעברת עולים "גאולים" בכפר סבא.

 מהאלבום המשפחתי

ב- 1960 עברנו להתגורר בשיכון מוצקין ברחוב הגליל בכפר סבא. אמי עבדה במכון אריזה לפרי הדר בגן חיים, ואבי החל לעבוד בתעשייה האווירית. השנים הראשונות היו קשות, מלאות אתגרים אך התגברנו על זה ולאט לאט עברנו הכל. בשנת 1964 נולד אחי הצעיר מאיר.

את צעדיי הראשונים בארץ התחלתי בשנת 1960 בגן ילדים ממלכתי – דתי, למדתי בבית ספר יסודי א.ד גורדון בכפר סבא, בתיכון למדתי שנתיים בבית ספר "כצנלסון" ולאחר מכן המשכתי את לימודיי בבית ספר הטכני של חיל האוויר בחיפה במגמת מכונאות מטוסים.

אבי נפטר בשנת 1998 מהתקף לב, התגובה שלי הייתה קשה, קיבלתי את זה קשה מאוד אבל היום אני מבין ומקבל שהוא כבר לא נמצא ואני אוהב אותו לעד, אני אזכור אותו תמיד והוא תמיד יהיה בליבי. בשנת 1972 התגייסתי לחיל האוויר שם הכרתי את ויקי (סבתא של אדירי) ששירתה כפקידה טכנית. לאחר חברות של שנתיים נשאתי לויקי שלימים נהייתה אשתי.

באוקטובר 1973 התרחשה מלחמת יום כיפור בזמן שירותי בחיל האוויר, המטוסים שיצאו מהבסיס למשימות של הגנה אווירית ותקיפת מטרות במצרים. הייתה לי הזכות לשרת בחיל האוויר ולהגן על המולדת של ארץ ישראל.

בשנת 1975 השתחררתי מהצבא ויצאתי לטיול בחו"ל באנגליה וצרפת לאחר חזרתי התחלתי לעבוד בתעשייה האווירית. במהלך השנים נולדו לנו שלושה ילדים: לאני בשנת 1979, שרון 1981 (אימא של אדירי) ואייל 1989.  התגוררנו בראשון לציון.

 אני ואשתי

בשנת 1986 יצאתי לשליחות בארצות הברית למשך ארבע שנים. הקמנו שם טייסת של מטוסי כפיר בבסיס של מארינס בדרום ארצות הברית, גרנו ב- yuma. בנותיי למדו בבית ספר יסודי, ההשתלבות בבית ספר הייתה קלה, בתי שרון דיברה אנגלית יותר טוב מעברית. מבחינה חברתית הן השתלבו מצוין. במהלך שירותנו בארצות הברית נולד בן הזקונים שלי – אייל.

בשנת 1990 חזרנו להתגורר בראשון לציון בשכונת גני ראשון, כשחזרנו פרצה מלחמת המפרץ וירו טילים על ישראל מעיראק, לאחר חזרתנו מארצות הברית זו הייתה חוויה קשה ביותר, הילדים פחדו וכולנו דאגנו. בשנת 2008 עברנו להתגורר במושב עזריה עד עתה.

בשנת 2020 אמי נפטרה משבץ מוחי, כולנו נשברנו מהמוות שלה במיוחד אחרי השוק שחווינו ממות אבי, אך התגברנו על זה ואנחנו תמיד שומרים לה מקום בליבנו.

בספטמבר 2021 פרשתי לגמלאות ופתחתי חברה למתן שירותים וייעוץ תעופתי.

כיום אני סבא לחמש נכדות: שיר הבכורה, ליר, דור מבתי לאני, פאר ואדר מבתי שרון, ואייל נישא השנה לארוסתו מריה. כיום אני חי באושר ועושר וגאה שיש לי משפחה כזאת, ועל זה אני אומר: זכיתי, פשוט זכיתי! במסגרת עבודתי אני נדרש מידי פעם לצאת לשליחות בחו"ל. בזמני החופשי אני משתדל לטייל ברחבי העולם ובארץ ולטפל בנכדיי.

הזוית האישית

סבא איציק: החוויה שלי הייתה טובה מאוד, נהניתי מאוד, היה מרגש וזה ממש החזיר אותי לעברי הרחוק. האנשים שאיתם התלוותי היו מדהימים, וכמובן נכדתי היפה שהביאה אותי לכאן. תודה לצפנת, שעזרה לנו. אומנם אני לא זכיתי להיות בכל המפגשים שלנו, אך אני שמח שהספקתי להכיר אנשים ולספר את סיפור שלי.

הנכדה אדר: החוויה שלי הייתה מאוד כיפית, שמחתי לשמוע את הסיפור של סבא שלי, אני בחיים לא שמעתי את הסיפור חיים שלו ופתאום ששמעתי אותו הייתי מופתעת, שאלתי את עצמי, איך סבא שלי עבר את כל הדברים האלה? היה לי מאוד כיף בטיול לבית התפוצות, למוזיאון אנו ובנוסף הכרתי חברות וחברים מדהימים. תודה רבה לצפנת שהייתה לצידי לאורך כל תהליך כתיבת הסיפור וגם כשסבא שלי לא היה נמצא בכל המפגשים היא תמיד מצאה פתרונות ועזרה לי.

לסיכום היה לנו מאוד כיף, מעניין ומרגש, ואנו שמחים שעכשיו יש מי שיספר את הסיפור לדורות הבאים…