מאגר סיפורי מורשת

שמי אהובה לוי, נולדתי בשנת 1957 בתאריך 3.4 בירושלים. בילדותי גדלתי בשכונת קריית יובל, שם גדלתי רוב חיי. למדתי בבית ספר ישורון, שם רכשתי חברים וחברות חדשים חברי הטובים היו סיגל, שולה, יאיר, דוד, טובה ועוד מספר חברים שאני לא זוכרת את שמם.

כל יום אמי היתה משכימה אותנו בשש וחצי בבוקר כדי שנספיק להתארגן (היינו תשעה אחים ואחיות אני הייתי הבת האמצעית מביניהם) אחרי שהתארגנו היינו אוכלים ארוחת בוקר והולכים מיד לבית הספר, בסוף יום הלימודים חוזרים הביתה לאכול ארוחת צהריים ולעשות שיעורי בית, אחרי הצהריים הלכתי פעמיים בשבוע לחוגים (אומנות וספורט) והיו פעילויות עם חברים בשכונה, משחקים, שיעורי  העשרה. בשעות הערב הייתי עם המשפחה, באותו הזמן עזרתי גם במטלות כגון: לנקות את הבית, לשמור על אחי ואחיותי הקטנים והקטנות ובכל מה שתבקשתי.

בילדותי לא היה נהוג לחגוג בת מצווה ולכן שהגעתי ליום הולדתי ה- 12 שלי רק ציינו את יום ההולדת כמו כל יום הולדת אחר. למזלינו לא היה לנו מחסור באוכל, מכיוון שאבא שלי עבד בסופר גדול ופעם בשבוע הוא היה עושה משלוח של אוכל ושתייה הביתה, אך ביתר המוצרים כמו ביגוד והנהלה אמי הייתה מעבירה בין האחים אחרי שהייתה מתקנת לפי המידה ובמידת הצורך הייתה גם תופרת לנו בגדים בעיקר שבתות וחגים, ומשחקים יצרנו בבית.

בילדותי חלמתי להיות רוכבת אופנוע אבל הורי לא הרשו לי. רציתי גם להיות חיילת ואותו הדבר כמו חלומי הקודם הורי לא הרשו לי, אבל הפעם לא ויתרתי ובכל זאת הלכתי לשרת בשנת 1975 בצבא ושירתי כפקידה פלוגתית בסיני בחיל השריון, התפקיד היה מאתגר ומעניין במסגרת התפקיד הייתי אחראית על רווחת החיילים בפלוגה לפעילות חברתית. נהנתי במיוחד מהעשייה מזה שיכולתי לעזור באופן אישי לחיילים, לקשר בין החיילים והמפקדים.

עם כל ה"נהניתי והיה לי כיף" היה לי גם קשה מאוד אמי התפשרה ונתנה לי ללכת לצבא, אבל אבי לא התפשר כלל וכלל הוא לא דיבר איתי במשך הזמן שהייתי בצבא.

ישר לאחר הצבא הייתי בחופשה קצרה באילת ולאחר מכן התחלתי לעבוד במשרד עורכי דין. סבא עבד איתי אחרי תקופה של בערך שלושה חודשים, סבא הזמין אותי לסרט והציע לי חברות ולאחר כשנה הציע גם נישואים. בחתונתינו היה זוג חברים שלנו שמם הוא אלי ושרית הם היו בגיל שלנו הם ליוו אותנו לסלון כלות ואספו אותנו אחר כך לצילומים והיו לצידנו כל יום עד החתונה.

התחתנתי בגיל 23 נולדו לי שלוש ילדים שתי בנות ובן את הבת הבכורה שלי (חנה) ילדתי בגיל 23 את האמצעית (נעמה) בגיל 25  ואת הקטן (שי) בגיל 35.

הזוית האישית

אהובה לוי: המפגשים בתוכנית קשר הרב דורי העמיקו את הקשר עם הנכדה היקרה שלי וחיזקו את מה שידעתי, נחשפנו למרחב הלמידה ולבית הספר ספגנו עוד ידע על הנעשה בבית הספר ובעיקר התמלאנו גאווה שאלה הם ילדינו.

רוני דמשק: הייתה לי חוויה ממש טובה מהתוכנית, למדתי מלא דברים חדשים שלא ידעתי בכלל (אפילו אימא שלי לא ידעה חלק מהסיפורים והיא הבת שלה) נהנתי עם סבתא והייתי עושה את זה עוד פעם איתה.