מאגר סיפורי מורשת

אבי, קובי,  נולד בשנת 1975, לסבי אנזורי וסבתי לאה. הוא גדל בעיירה ששמה אוני שבגאורגיה, עם אחותו אנה ואחיו גלה והוא הקטן מביניהם.

אבי מספר על עיירת הולדתו, אוני, שהיא עיירה יהודית, כמעט חצי ממנה היו תושבים יהודים, בערך 550 משפחות יהודיות בעיירה קטנה.  בשנות ה-90  כולם הכירו את כולם, כיום היא עיירה נוצרית.

באוני היה בית הכנסת הכי גדול והכי יפה בכל גאורגיה שבנו יוונים (אפשר למצוא תמונות באינטרנט גם מבפנים וגם מבחוץ).  בבית הכנסת הייתה קהילת יהודי אוני שנפגשו שם בתפילות בכל יום. אנשי העיירה היו יהודים שומרי מסורת ודת. הם היו בולטים באמונתם באלוהים ושמרו על היהדות והתורה. בעיקר בית הכנסת היה הומה בזמן חגיגת החגים היהודיים שנחגגו לפי ההלכה והמנהגים הגיאורגים.

החג הבולט שהכי זכור לאבי בילדותו, הוא חגיגת חג הפסח.  ימי פסח אלו היו בין הימים הכי יפים אצל היהודים, כולם היו חוגגים כמובן לפי ההלכה בלי חמץ וכו. בפסח היה משחק מסורתי שהיו משחקים רק בחול המועד של פסח. המשחק נקרא סקה בורטי – כדור ומטרה. את הכדור היו תופרים במיוחד למשחק הזה, המשחק היה מתקיים כך: כולם היו מתאספים, לפחות 40 איש, ומתחלקים לשתי קבוצות – קבוצה אחת זורקת את הכדור כמה שיותר רחוק והקבוצה השנייה צריכה לתפוס את הכדור בנקודה שבה הוא עצר, ומשם לפגוע במטרה. אחרי זה הקבוצות מתחלפות. המשחק היה נמשך לפחות שעתיים, שלוש, וזה היה משחק מאוד מותח, מגבש וכייפי. אחרי המשחק כולם היו מתאספים באותו הבית עם המשפחות, והיו אוכלים ארוחות לפי מנהגי חג הפסח.

גם ראש השנה, הוא חג שמאוד זכור לאבי כילד. בחג ראש השנה התקיים טקס יהודי בשם התשליך. טקס זה היה אחד הטקסים היפים והמרגשים. במהלך טקס זה נפגשו כל קהילת היהודים בבית הכנסת, ילדים, נערים, גברים ונשים, וכולם לבושים בלבן. כשהגיעו כולם לבית הכנסת, הלכו ביחד לנהר בשם ריאוני. בראש התהלוכה, הלך הרב, וכל הקהילה אחריו. כשהיו מגיעים לנהר היו מבצעים את הטקס בנהר המאד גדול. בטקס היו זורקים אבנים בתוך הנהר במטרה לכפר על חטאים, כמו שעושים כך גם היום בארץ.

בעשרים ושניים בנובמבר 1994 אבי ומשפחתו עלו ארצה והגיעו לבאר שבע. הם גרו ביחד עם דודו של אבי בקרוואן.  סבי וסבתי מתגוררים עד היום בבאר שבע ואנו נוהגים לקיים את מנהגי קהילת אוני גם כיום. אבי הולך לבית הכנסת השכונתי בו הוא מתפלל בנוסח גיאורגי. אבי נוהג בחג ראש השנה לקיים את תפילת תשליך כפי שנהג בגיאורגיה….

הזוית האישית

ליאור: אני הייתי ממש מעונין לשמוע את הסיפור מאבי. זה היה סיפור מאוד מעניין, מסקרן וחוויתי. רציתי להודות לאבי על כך שהקדיש לי את הזמן שלו בסיפור חייו ועל כך שהסביר לי את משמעות חג הפסח וראש השנה בעיניו. קובי : אני ממש נהניתי לספר לילדי את הסיפור שלי שהוא חלק ממני. הרגשתי שגם הוא נהנה אני מאוד נהניתי. רציתי לאחל לו להמשיך לגדול ולהעביר לשושלת הבאה את הסיפור שלו ושרק יצמח ויצמח.