מאגר סיפורי מורשת

סבתא אביגייל נולדה ב1953 במדרך עוז שבעמק יזרעאל.

מִדְרַךְ-עוֹז הוא מושב ישראלי בעמק יזרעאל השייך למועצה האזורית מגידו. היישוב הוקם בשנת 1952 על ידי עולים מתימן. שמו של היישוב לקוח מהמקרא, משירת דבורה: "תִּדְרְכִי נַפְשִׁי עֹז" ומהווה הרמז מקראי לקרבות מלחמת העצמאות שניטשו במקום לפני הגעת העולים בשנות החמישים. היישוב שוכן לצד כביש 66. (ויקיפדיה)

סבא וסבתא אביגיל הכירו ב – 1974 כשסבתא הייתה בת עשרים ואחת וסבא היה בן עשרים ושתיים.

וכך זה קרה: כשסבתא גרה במדרך עוז היו מקיימים חוגי הרקדה, ריקודי עם וריקודים סלונים, אלה היו כל מיני ריקודים שהיו עושים לנוער , ולפעמים היו באים גברים ממושב היוגב לחוגים, כדי להכיר בנות זוג ולרקוד. באחת הפעמים, סבא הגיע לריקודי עם מכיוון שגר במושב היוגב, ושם הוא פגש את סבתא, והציע לה לרקוד. הם רקדו ודיברו וכך הם הכירו אחד את השנייה.

שלושה חודשים לאחר ההיכרות שלהם סבא הציע לסבתא נישואין. הוא פשוט שאל אותה אם היא רוצה להתחתן. בהתחלה היא חשבה שזה מוקדם מדי אבל לבסוף הסכימה. אבל אבא של סבתא היה איש מאוד דתי, וסבתא שבאה מבית דתי הכירה את סבא שבא מבית חילוני, וכשהוא רצה שהם יתחתנו היא לא ידעה אם אבא שלה יסכים. אז סבתא פנתה לאבא שלה ואמרה לו "אבא, אני רוצה להגיד לך משהו, יש לי חבר" ומבחינת אבא שלה זה היה בסדר. לאחר מכן סבתא אמרה "אבל יש בעיה הוא לא דתי" אז אבא שלה שאל "הוא יהודי?" היא אמרה לו שכן אז הוא אמר לה שזה מה שחשוב, וככה הוא הסכים שהם יתחתנו.

ב – 23.9.1974 סבא וסבתא התחתנו בדשא שליד בית העם של היוגב , בדשא היו שולחנות האוכל, והמסיבה נערכה בתוך בית העם. שם גם היו הריקודים, וסבתא מאוד התרגשה. היא הייתה מאוד צעירה וחתונה זה גם דבר מאוד מרגש.

סבתא עבדה בבית החולים, ולאחר החתונה הם גרו בדירה בחצר של בית החולים, כי שם היו דירות לעובדים. הם גרו שם בהתחלה, ובהמשך הם קיבלו בית במושב היוגב, ועברו לגור שם, ושם הם גם גרים עד היום.

שנתיים לאחר החתונה ב – 1976 סבתא הייתה בהריון וילדה את בנה הבכור אלון (אח של אבא שלי) , ולאחר הקמת המשפחה היו להם חיים יפים אבל לא קלים, סבא עבד מאוד קשה ברפת שהם הקימו במושב היוגב, וסבתא עבדה במשמרות בבית החולים. סבא וסבתא סידרו את זה כך שביום היא הייתה בבית עם הילדים, ובערב סבא היה איתם והיא הלכה לעבוד. כך סבא וסבתא הכירו, וכך היו חייהם מאז שהכירו ועד הקמת המשפחה.

•המסר של סבתא: מי שרוצה באמת, יכול תמיד, להשיג את מה שהוא רוצה. זה רק עניין של רצון , וחשוב להיות חזק לא לוותר. 

הזווית האישית

סבתא אביגייל : מאוד נהניתי לספר את הסיפור שלי ושל סבא, היה לי כיף להיות עם אלינוי נכדתי.

אלינוי: היה לי מאוד מעניין לראיין את סבתא, למדתי מהריאיון איתה, על ההיכרות שלה עם סבא והחיים במושב.