מאגר סיפורי מורשת

סבתא הייתה בהכשרה לחיי קיבוץ של השומר הצעיר בקיבוץ שער העמקים עם קבוצה שלמה שהתאחדה משלוש קבוצות. אחת הקבוצות שבה הייתה סבתא היגיעה מקיבוץ שמיר. קבוצה שנייה הייתה של נוער שחווה את השוואה, רובם גדלו ללא הורים והתחנכו בקיבוץ שער העמקים והקבוצה השלישית היו בני קיבוץ שער העמקים. כולם התאחדו יחדיו לקבוצה הנושאת בשם מסד.

 

 

ההתמזגות הייתה מסובכת כי כולנו באנו ממקומות שונים ולמדריכים הייתה עבודה רבה. בסופו של דבר הפכנו לקבוצה מלוכדת ונשארו חברים עד היום. חלקם נפלו במלחמות ישראל. סבתא הייתה בשער העמקים וסבא היה חבר קיבוץ סער שבגליל המערבי.

 

כאשר סבתא הייתה בצבא שירתה בפלוגת נח"ל. בנח"ל שלחו את סבתא אם חלק מפלוגתה לקיבוץ סער כדי לעזור לחברי המשק בקיבוץ. יום אחד עבדה סבתא בחדר האוכל של הקיץ בהגשת אוכל לחברי הקיבוץ. ליד שולחן אחד היו שני בחורים, אחד מהם היה אריק והשני שלום ואריק אמר לסבתא את דווקא מוצאת חן בעיני וסבתא ענתה, אבל אתה לא מוצא חן בעיני, אבל חברך כן מוצא חן בעיני.

ככה התחיל סיפור האהבה שלהם שהיה די מסובך כיוון שסבתא שירתה בשער העמקים וסבא שירת בסער. סבתא לא יכלה לבקר את סבא כי היא הייתה חיילת אז סבא נסע מתי שאפשר לשער העמקים כדי לפגוש את סבתא. בסופו של דבר סבא וסבתא התחתנו בקיבוץ סער ברוב עם. בחתונה הושיבו את סבא וסבתא בעגלה רתומה לסוס. כל הקיבוץ עמד משני ציידי הדרך ושרו את שיר החתונה על התרנגול והתרנגולת. אחת מהאורחות הייתה דודתה של סבתא שהגיעה עם שמלת נשף ארוכה. סבתא הכריחה אותה לגזור את אורך השמלה היוקרתית כיוון שלא היא מקובל אז לבוא עם שמלת ברוקד ארוכה ומפוארת לקיבוץ. הרב של נהריה קידש אותם ואחר כך הייתה מסיבה ארוכה.