מאגר סיפורי מורשת

שלום, שמי מריה קובזיבה. נולדתי באוקראינה ב- 14.5.1946. גדלתי בבית עם עוד שישה אחים ואני הייתי אחות הגדולה במשפחה.

גדלנו בבית קרקע קטן, שאבא שלי בנה אחרי הגטו. בבית הייתה גינה עם חווה קטנה, היו שם פרות, תרנגולות וגידלנו ירקות ופירות. אימא שלי הייתה בגטו והיא הצליחה לברוח, אבל המשפחה שלה נשארה שם וכולם הצליחו לשרוד ולחיות גם לאחר סיום המלחמה.

באוקראינה באותה התקופה למדו בבית הספר מכיתה א' עד י' ועוד לא היה את כיתות י"א ו י"ב. כאשר הייתי בבית הספר היו לי שתי חברות טובות – סבטה ואנגלינה. הייתי תלמידה די טובה ומאוד אהבתי ספורט וגיאוגרפיה.

בבית, מאוד אהבתי לבשל ומדי פעם אימא שלי לימדה אותי להכין מרקים, עוגות וכיסונים. בזמן הפנוי שהיה לי, מאוד אהבתי ללכת עם חברות וילדים מהכיתה לשחק בתופסת או קפיצות על חבל. בגיל 16 התחלתי לעבוד כבייביסיטר, אך לא להרבה זמן, מכיוון שרציתי להתמקד בלימודים. בשנה האחרונה ללימודים פגשתי ילד מהשכבה בשם יורה. לאט לאט התחלנו לטייל ביחד וללכת למסעדות קטנות. פעם אחת הוא בא אליי ואמר שהוא רוצה להיות איתי. מרגע שהתחלנו לצאת גילינו, שבמקרה נולדנו באותו היום ובאותה השנה.

בשנת 1968, כשהייתי בת 23, בחרנו להתחתן, הזמנו את המשפחה וחברים מאוד קרובים. בשנת 1969 נולדה לנו הבת הראשונה בשם לודה ובשנת 1976 נולדה לנו הבת השנייה, טניה. בשנת 1976 נולדה הבת האחרונה נטליה. אני והילדים נשארנו לגור באוקראינה פרט לבתי נטליה, שעלתה לארץ ישראל בגיל 18, ורק מדי פעם מגיעה לבקר.

בשנת 2011 יורה נפטר, וכעת היום אני כבר בפנסיה, אוהבת בעיקר לבשל ולבלות עם הנכדים.

סבתא מקריאה לדיוויד הפעוט ספר

הזוית האישית

דיוויד הנכד המתעד: במסגרת תכנית הקשר הרב דורי למדתי על החיים של סבתא שלי ומאוד נהניתי לחקור עם סבתא שלי את עברה.