מאגר סיפורי מורשת

אהבת נעורים

בעיר צפת של שנות השישים המוקדמות בבית הספר התיכון העירוני (עיוני) בכתה י' החל להרקם הרומן בין סבא וסבתא שלי. סבתי מרים (ז"ל) וסבי אילן נפגשו בבית הספר, הם היו באותה כיתה. בעיר צפת שבה היו מעט תושבים ורק תנועת נוער אחת ובית ספר תיכון אחד, זאת הייתה מין עיר שכולם ידעו על כולם. חיי החברה התרכזו ופרחו בעיקר בפעולות של הצופים ובהפסקות בית ספר. לאחר הלימודים היו מפגשים להחלפת מחברות להשלמת שעורי בית.

טלפונים לא היו בנמצא, רק בבתים של עשירי העיר הייתם יכולים למצוא טלפון קווי ומספר הטלפון היה בן 4 ספרות. הרומנים החלו להירקם בעיקר בטיולים ובמסעות של התנועה, הגד"נע וסתם טיולים לשדות ולהרים החשופים. כנהוג אצל בני נוער מתבגרים בתחילה היו רק טיולים ושיחות אינטימיות על מחשבות וחלומות לעתיד. עד מהרה טיולים אלו נעשו תכופים ובעיקר לבד הרחק מן החברים והחברות.

מאותה תקופה הם היו זוג מוכר בעיר וכולם ידעו את השיוך והחברות והזוג הזה נקבע כבר בעיר. החברות הזאת נמשכה עד לגיוס לצבא. במהלך השירות הצבאי היו כמה דרמות של פרידות  אך תמיד היו גם השלמות . זה היה גיל בעייתי מבחינת עיצוב האישיות לכל אדם ותקופת הגשמת חלומות ורעיונות. בתום השירות הצבאי, פרצה מלחמת ששת הימים וכל המדינה טולטלה והחיים לא חזרו להיות כפי שהיו. סבא וסבתא כבר היו אנשים בוגרים ואירועי המדינה קרבו את מועד החתונה שהיה בין כה וכה מדובר.

סבא שלי נבחר ע"י חיל האוויר לצאת להשתלמות בארה"ב למשך שנה לצורך קליטת מטוסי הפאנטום. אירוע זה הכניס ביניהם דו-שיח רציני באשר לכוונות לעתיד. לאחר התלבטויות והתייעצויות אין סוף החליטו הזוג הצעיר  (בגיל 22) להתחתן ולנסוע יחד אל ההרפתקה בארה"ב. תאריך החתונה נקבע בזריזות רבה לאחר המפגש עם ההורים וההודעה על הכוונות. התאריך היה 03.12.1968,  והחתונה נערכה בבית מלון "מרכזי" בעיר צפת. הנסיעה לחו"ל הייתה בתאריך 07.01.1969.

ההורים שלהם היו בהתחלה מסויגים ולא תמכו בהחלטה, אבל מאחר והם היו מקובעים בתודעה כזוג בלתי נפרד והם אהבו זה את זו מעל הראש, ההחלטה הייתה סופית ומוחלטת. החתונה הייתה למעשה הראשונה מבין כל המחזור שלהם בבי"הס. המוזמנים היו מכל קצות העיר והארץ. כל בוגרי המחזור וחניכי התנועה נכחו בחתונה. לאחר החתונה, הזוג המאושר נסע ירח דבש צנוע בירושלים (שאז נחשבה החו"ל של ארץ ישראל), לשלושה ימים של שמחה אושר ואהבה לזוג הנשוי הטרי.

הזוית האישית

ליהי נתן: מהזווית האישית שלי, הקשר הרב דורי היה חוויה מדהימה ומרגשת ונהניתי מכל רגע (קצת עצובה שזה נגמר). היה לי תענוג ללמוד על חיו של סבי ועל סיפור האהבה של סבי וסבתי ולהעשיר את הידע שלי על העבר המשפחתי שלי. בנוסף לכך, מאוד נהניתי ללמד את סבי איך להשתמש במחשב בצורה נכונה ומהירה ובעיקר קלה מהנה. ממש נהניתי לחוות זמן איכות עם סבי שטס הרבה לחו"ל ואני לא רואה אותו הרבה.