מאגר סיפורי מורשת

שמי נווה קמר, במסגרת מעורבות חברתית בתכנית הקשר הרב דורי, מובא בפניכם תיעוד של סבתא אסתר וסבא חיים, סבי וסבתי מצד אמי. את הסיפור שמעתי מסבא שלי, חיים בוהדנה.

סבתא אסתר היא אימא של אימא שלי. סבתא אסתר נולדה במרוקו בעיר סאפי בשנת 1944 ,בילדותה היא למדה בבית הספר היהודי שנקרא אליאנס. בילדותה במרוקו לא היו טלפונים אבל היה חשמל, לא היה להם במה לחמם את הבית והם חיממו את עצמם עם שמיכות, גם הפרימוס היה מחמם להם את הבית. (הפרימוס הוא מיכל נפט עם פתיליה שהיו מבשלים איתו).

סבא חיים הוא אבא של אימא שלי. סבא חיים נולד בשנת 1940 בעיר מרקש שבמרוקו.

סבא חיים בתקופת הכדורגל

בילדותו למד בבית הספר היהודי אליאנס, והתנדב בתנועת הנוער העובד והלומד. סבא שלי נולד למשפחה בעלת שבעה אחים: הם היו ארבעה בנים ושלוש בנות.

הם עלו לארץ בשנת 1955. הסיבה לעלייה היא ציונות ואהבתם לארץ ישראל.

הם שניהם – סבא חיים וסבתא אסתר – גרו בעיר שדרות וכשסבא חיים היה בצבא הוא הכיר את אחות של סבתא אסתר, ששמה היה פאני, והם היו ידידים. פעם אחת סבתא אסתר ואחותה פאני יצאו למועדון נוער וראו שם את סבא חיים, ופאני הכירה ביניהם. סבא התלהב מסבתא והציע לה לצאת. הם יצאו תקופה ואז סבתא נכנסה להריון כשהייתה בת 16 וסבא היה בן 20 , ואז הם היו חייבים כבר להתחתן.

הם התחתנו בשנת 1960 בשדרות באולמי מאפיי.

סבא היה שחקן כדורגל והוא עבד בעירייה של שדרות במשך ארבעים שנה באינסטלציה. סבתא עבדה בניקיון, במשחקיית ילדים ועוד…

כיום סבא חיים בן 82 וסבתא אסתר בת 78 ,יש להם תשעה ילדים, 24 נכדים ושמונה נינים. כיום הם מתגוררים בשדרות. הם לא עובדים, אבל סבתא היא בשלנית מעולה וסבא מכין על האש הכי טעים שיש.

ילדיהם של סבא וסבתא מהסדר הקטן – לגדול

חלק קטן מנכדיהם

אצל סבא וסבתא תמיד יש חפלות ואורחים בלי הפסקה, זה בית שתמיד פתוח לכולם עם המון שמחת חיים.

כל שנה סבתא וסבא שלי עושים את חגיגות המימונה, מימונה הוא חג של מרוקאים שנהוג לעשות אחרי חג פסח. במימונה יש מגוון עשיר ומלא של עוגיות, עוגות, ממתקים, קינוחים, ומטעמים טעימים. נהוג להזמין את כולם ולהתלבש בתלבושות מרוקאיות ולאכול מופלטות וג׳בן, ככה אנחנו עושים כל שנה. סבתא שלי מכינה את המופלטות מתי שהאורחים מגיעים ותמיד יש תור ענקי במופלטות. סבא שלי מסתובב בין כל האנשים ושם שירים במרוקאית וכולם רוקדים ושרים ביחד.

תמונה עכשווית של סבא חיים ואימא שלי

הזוית האישית

נווה הנכד המתעד: החוויה שלי מהפעילות הייתה לנסוע לשדרות במשך כמה פעמים כדי להיפגש עם סבא וסבתא ולבלות איתם זמן איכות, לשמוע את סיפור החיים שלהם, שזה משהו שלא קרה הרבה. נהניתי מאוד לשמוע את הסיפורים ואני חושב שתרמתי להם בכל שהעברתי להם את הזמן, אלו היו ימים לא שגרתיים או משעממים בחייהם של זוג מבוגרים ללא עבודה, וחווייתם של סבא וסבתא הייתה לרענן את הזיכרון שלהם ולהיזכר בימים הטובים מפעם ולבלות זמן עם הנכד שלהם.