מאגר סיפורי מורשת

שלום, שמי יהונתן צאן, נולדתי בפתח תקווה. אני עוסק כיום בקניין רוחני, חי בזוגיות עם תלמה והחתול שוקו. הסיפור שאספר לכם הוא על אבא שלי, ברוך צאן.

ברוך הגיע ארצה כבחור צעיר ומיד התחיל להתנדב בכל מיני ארגונים שעסקו בהגנה על הישוב. המילה ״הישוב״ הייתה מקובלת לפני קום המדינה לתיאור הכפרים והערים שגרו בהם בעיקר יהודים. והנה, שנים אחדות לאחר עלייתו, פרצה מלחמת עולם בין גרמניה הנאצית וארצות אחרות, בעיקר אנגליה. אותה אנגליה שלטה אז בארץ, שהיום היא מדינת ישראל ושמה היה אז פלשתינה (א״י = ארץ ישראל). בארץ התחילו לפשוט שמועות על מעשי הרצח של הנאצים וברוך, כמו צעירות וצעירים נוספים, חיפש דרך לעצור אותם.

האנגלים לא גייסו את האנשים בפלשתינה לצבא כי הם זלזלו בהם, אבל ברוך התנדב והצטרף לצבא הבריטי (זו מילה בעלת משמעות זהה למילה אנגלי). היחידה שהוא שירת בה נשלחה להילחם בגרמנים שפלשו ליוון אבל הצבא הבריטי לא כל כך הצליח, והתחיל להתפנות מיוון באוניות ומי שלא הספיק – נאלץ להיכנע לגרמנים.

הקצין האנגלי שפיקד גם על הישראלים אמר להם שלא ידאגו, כי הגרמנים יכבדו את חוקי המלחמה ויחזיקו אותם בשבי בלי לפגוע בהם. אבל ברוך לא האמין וחשב שברגע שהגרמנים הנאצים יבינו שהוא קצין יהודי הם יהרגו אותו. הוא החליט לברוח אבל לא רצה לסכן אף אחד מן החברים שלו, כי שבוי שבורח – מותר לירות בו.

מה עשה? בצבא הבריטי היו חיילים מאוסטרליה שהיו ידועים כהרפתקנים ושובבים. הוא פנה לשניים מהם וסיפר להם שני שקרים: א. שהוא יודע להשיט סירות אבל כל מה שידע היה הפלגה קצרה שעשה עשר שנים קודם. ב. שהוא דובר יוונית, אבל מה שלמד היתה יוונית עתיקה מלפני אלפי שנים שאף יווני איננו מבין.

בקיצור, השלישיה העליזה הסתלקה מהשבי והלכה ברגל לנמל דייגים ששמו קוקיניה ושם ניסו למצוא עזרה, אבל לא הצליחו. שום דבר לא הסתדר ולבסוף הם נאלצו לגנוב סירה ולהפליג בלילה לעומק הים התיכון. ציוד ניווט לא היה, אוכל ומים בקושי. כך הסתובבו בים וכבר כמעט שקיוו שהגרמנים יתפסו אותם, אבל היה להם מזל ואוניית מלחמה בריטית ראתה אותם והצילה אותם. פרט מצחיק – מלחי האונייה חששו שהם גרמנים מוסווים, לכן ביקשו מהאוסטרלים לשיר. העגה והמבטא האוסטרלים, שהם מאד מיוחדים, שיכנעו אותם. בצילום רואים את ברוך על האונייה שהצילה אותו בחברת החיילים האוסטרלים.

אחרי ימים נוספים בים הביאה אותם האונייה לפורט סעיד במצרים ומשם נסע ברוך לביקור קצר בפתח תקוה ומיד חזר למלחמה.

משפחתי המורחבת

הזוית האישית

סבא יהונתן: כיף לי לפגוש את נועה פעם בשבוע ולקשקש איתה שטויות, כמו גם לשתף אותה בסיפורים משפחתיים ובהיסטוריה שלנו.

נועה הנכדה המתעדת: היה מלמד ללמוד על הילדות של סבא, שמעתי סיפורים שלא שמעתי קודם ונהנינו מאד להיות יחד.