מאגר סיפורי מורשת

שמי נורית רייטר.

נולדתי בבואנוס איירס, ארגנטינה, בשנת 1951. אבא שלי לואיס ז"ל נולד בארגנטינה. אימא שלי פיי ז"ל נולדה באורוגואי. המוצא שלנו מצד אם אמי הוא ליטאי ומצד אב אמי רומני. הורי אבי הגיעו ממולדובה.

המקצוע שלי הוא קוסמטיקאית, מאפרת מקצועית ומומחית לאיפור קבוע. נולדתי בשם לואיזה קורינה רודניצקי וכך קראו לי בבית הספר הממשלתי בו למדתי, אבל במקביל למדתי בבית ספר עברי מכיתה א' עד התיכון. אז השם שלי שם היה נורית ועם השם הזה עליתי לארץ.

 בילדותי

לפני העלייה לארץ בגיל 15 עורכים לבנות נשף בגרות כזה sweet sixteen והורי הציעו לי לבחור בין הנשף לטיול בשייט לארץ. ללא היסוס החלטתי לנסוע לארץ (ידעתי עברית, היסטוריה וגיאוגרפיה של הארץ פרפקט). זה טיול דומה למה שהיום נקרא "תגלית״.

אז הטיול היה שייט עם אוניית "תיאודור הרצל" מחב' צים שהפליגה מבואנוס איירס ואספה צעירים ממונטווידאו באורוגואי, ריאו בברזיל, סנטוס וסן פאולו. עצרנו בכל הנמלים באירופה: מדיירה, ליסבון, אליקנטה, מרסיי, נאפולי, אתונה וחיפה.

21 יום וחודש בארץ בין בתי מלון וקיבוצים לכל אורכה ורוחבה. היה פשוט מדהים!!! ראוי לציין שבחזרה היה שייט זהה להלוך, 21 יום של כייף. הטיול הזה רק חיזק את החלטתי לעלות לארץ.

הורי רשמו אותי בגיל 17 לשנת שרות מהסוכנות, לעבוד בקיבוץ. בשנת 1969 הגעתי לארץ עם אותו שייט (האחרון שביצעה האונייה הזאת). שובצתי לקיבוץ משאבי שדה שבנגב ולמרות התנאים הקשים שהיו בקיבוץ בימים ההם נהניתי מכל שניה בארץ האהובה הזאת והתגבשה החלטתי שלא לחזור לארגנטינה.

מכיוון שכתבתי קראתי ודיברתי עברית שובצתי להיות עוזרת לגננת בגן ילדים. לאחר חצי שנה עזבתי את הקיבוץ ועברתי לתל אביב וכעבור חודשיים הכרתי את מי שעד היום הוא בעלי האהוב אמנון. התחתנו בשנת 1971. הקמנו משפחה מפוארת. אמנון, הוא דור חמישי ברחובות. ממייסדי העיר רחובות. יש אפילו רחוב ע"ש סבא רבא של בעלי. היום הוא פנסיונר של חברת חשמל וסבא במשרה מלאה. חמותי ז"ל הייתה ממוצא ספרדי וחמי ז"ל היה גרמני. עם חמותי נהגתי לדבר לדינו. הם היו בשבילי הורים לכל דבר. אפשר לומר שהם אימצו אותי כבת.

אני דוברת הרבה שפות: ספרדית, עברית, יידיש, גרמנית, צרפתית, אנגלית ופורטוגזית. למדתי לאחרונה רוסית ואיטלקית אז עם הלדינו של חמותי …. לא ספרתי.

יש לנו שני ילדים. בננו – ערן ולו שלושה בנים ובת, ובתנו – שלי, שגם לה יש שלושה בנים ובת.

לא נותר לי אלא לאחל לכולנו בריאות איתנה, שלום וחיים מלאי חוויות ובשורות טובות!

הזוית האישית

מאיה: היה מאוד כיף ומעניין. נהניתי לראיין את סבתא שלי וללמוד עליה ועל הילדות שלה בארגנטינה ואיך שהיא עלתה לארץ והקימה משפחה. אני ממש מופתעת מכמות השפות השונות שסבתא יודעת! הייתי רוצה לאחל לסבתא חיים ארוכים ובריאים עם כל המשפחה ומקווה שנחגוג יחד עוד הרבה ימי הולדת.

סבתא נורית: תודה רבה על הזדמנות לחוויה משותפת עם הנכדה היקרה שלי. היה מרגש לראות מקרוב את סביבת הלימודים שלך ולהיות חלק מהפרויקט הכל-כך חשוב ומיוחד הזה. אני מאחלת למאיה הרבה הצלחה בלימודים ושתמיד תהיה מוקפת חברים וחברות.