מאגר סיפורי מורשת

פנינה בליטי (מולי אמרגי) סבתא שלי, נולדה בשנת 1949 במרוקו הספרדית, ועלתה לארץ בגיל חמש .

מרוקו הספרדית הייתה מדינת חסות ספרדית, שכללה שטחים במרוקו של ימינו, בשנים 1912–1956.

סבתא שלי מספרת שהעלייה לארץ הייתה חוויה טובה,  כי הם שטו באוניה, אבל כשהם הגיעו לארץ הם התאכזבו, כי הם גרו שנה שלימה בצריף מפח. היא אומרת שהיה שם נורא לא נעים והתנאים היו קשים.

לאחר שנה הם קיבלו בית יפה וכבר היה להם יותר קל ומרווח. ההורים שלה היו ציונים ואבא שלה רצה לעבוד  את האדמה, אך כשהגיעו הוא  חלה ונפטר, ואמא שלה יצאה לעבוד כטבחית בבית ספר, אך גם היא חלתה ונפטרה, חצי שנה אחרי אבא שלה. זה כמובן  שינה לה את כל ילדותה. בגיל חמש וחצי היא שינתה את השם שלה ממולי לפנינה כי בעברית מולי זה פנינה.

סבתא שלי הכירה את סבא שלי (רפאל או רפי) בשנת 1969 בישוב ינוב.

הם  התחתנו בשנת 1970 בחודש אוגוסט. בדיעבד הסתבר כי סבא וסבתא נולדו באותה עיירה במרוקו, אך הכירו רק פה. בשנת 1971 סבתא שלי ילדה את אמא שלי (ריקי), בשנת 1973 ילדו את הבת השניה שלהם כוכבית ובשנת 1979 הם ילדו את הבן השלישי והאחרון שלהם שימי – שמעון על שם סבא רבא שלי.

סבא שלי שירת בצבא קבע בחיל האוויר וסבתא שלי הייתה גננת, משום כך כל המשפחה עברה ונדדה, בין הרבה בתים לפי הבסיסים שסבא עבר בזמן שירותו. בהתחלה הם גרו באשדוד, אחרי שבע שנים הם עברו לראשון לציון, וגרו שם שנתיים, ואז הם עבר לבאר שבע וגרו שם חמש שנים. 1985 הם עברו לעפולה וסבתא שלי יצאה לפנסיה, והם גרים שם עד היום.

כשסבתא וסבא שלי עברו לגור בעפולה סבא שלי עבר לעבוד בחוגלה עד 2010 ואז יצא לפנסיה.

חוגלה היא חברה המגדירה עצמה כחברה "למוצרי צריכה מתכלים שאינם מזון" בבעלות משותפת אמריקאית-ישראלית.

החברה הוקמה בשנות ה-60 כחברת בת של נייר חדרה, לייצור מפיות נייר, נייר טואלט ומגבות נייר, תחת שמות המותגים "איריס" ו"לילי". בסוף 1981 שונה מותג החיתולים ל"טיטולים". בשנת 1983 פתחה החברה מפעל נוסף בעפולה. בשנת 1986 הודיעה החברה על כניסה לשוק חומרי הניקוי בשותפות עם זהר דליה. בסוף שנות ה-90 החברה הייתה המובילה בישראל במכירות של מוצרים שהם לא מזון. (ויקיפדיה)

הזווית האישית

מיכל שולוויס ופנינה בלילטי סבתה, השתתפו בתוכנית הקשר הרב דורי, בבית ספר מקיף עמקים תבור, שבקיבוץ מזרע בתשפ"ב – 2022