מאגר סיפורי מורשת

שמי דליה שוחר, נולדתי בקיבוץ אלונים בשנת 1954. מקור שמו של קיבוץ אלונים ביער אלוני התבור שבסביבה.

קבוצת אלונים נוסדה בשנת 1935, על ידי הסתדרות הנוער העובד ובתמיכת הקיבוץ המאוחד. המייסדים, מגרמניה ומפולין, התיישבו בחצר השומר אלכסנדר זייד, משם עברה הקבוצה לשיח’ אברק ואחר כך לגבעות קוסקוס תחתית. ב-1938 הונחה אבן הפינה ליישוב הקבע, וקיבוץ אלונים הצטרף לשרשרת יישובי חומה ומגדל.

סיפור ההיכרות של סבא וסבתא שלי

בכיתה י"ב, נסעתי עם כל בני כיתתי לטייל בסיני, עם משאית שנקראה טיולית. הציוד היה על הרמפה, והילדים ישבו על מושבי צד במשאית.

נסענו מצפון הארץ דרומה, לאורך חופו של ים כחול, כחול, כ"כ כחול שלא ראינו כמותו בארץ ישראל. הים היה עמוק מאוד, וקרני השמש גרמו לכך שהמים יראו בצבע כחול – טורקיז. כך נסענו עם הטיולית עד לחניון הלילה.

חצי האי סִינַי הוא חצי אי במצרים, בצורה דמוית משולש, התחום בין הים התיכון, הנגב מצפון מזרח, מפרץ אילת מדרום מזרח, מפרץ סואץ ותעלת סואץ ממערב. שטח חצי האי כ-61 אלף קמ"ר, אוכלוסייתו מוערכת בכ-602 אלף נפש. מבחינה מדינית אזור זה הוא חלק ממצרים מאז שנת 1982, והוא נחלק לשני מחוזות עיקריים: צפון סיני ודרום סיני. ויקיפדיה

בדרך לסיני עצרנו במקומות יפים, וגם קצת הלכנו ברגל. סבא אבשלום היה מדריך בטיול, ואני הייתה בקבוצת ההדרכה שלו. נוף הים היה נפלא, ירדנו אליו והלכנו הליכה קלה. סבא סיפר שהרגיש שאחת הבנות הולכת צמוד אליו, כי הטבע עניין אותה וזו הייתי אני. בהמשך הטיול נסענו לחוף נאבק בסיני. שם ראינו שגדלים עצים במי ים. לעצים קוראים מנגרובים. מעט דרומה מהמרכז העירוני של דהב, בואכה עיר הנופש שארם א-שייח, נמצא נאבק – כפר דייגים קטן באזור שטרם נכבש על ידי התיירים ושוכן בליבה של שמורת טבע מדהימה (שמורת ראס-נצרני) הנמתחת לאורך כ-40 קילומטרים, מהכפר עצמו וצפונה, ונראית כמו נווה מדבר אמיתי. שמורת הטבע של נאבק משתרעת, כאמור, לאורך 40 קילומטרים, אך מטיילים יכולים להרחיק רק כ-20 קילומטרים צפונה מנאבק, עד ראס א-טנטור – הנקודה בה החוף מצטמצם ושיפולי ההרים נושקים לקו המים. חובבי הטבע צפויים לחוויה נדירה: חורשות עצומות של מנגרובים, מהזנים היחידים בעולם המסוגלים לחיות בתנאי מים מלוחים, משרים אווירה של שלווה על שוכני המקום, משמשים מקלט לדגים הקטנים של הים האדום וכמובן מספקים צל. נוסף על המנגרובים, יש בנאבק עוד כ-130 מינים שונים של צמחים, כ-80 מהם ייחודיים למקום ולא ניתן למצוא אותם בשום מקום אחר בעולם.

סבא מספר שהוא ראה אותי מתעניינת אך לא נכנסת למים, רק עומדת ומשקיפה.  היום הראשון של הטיול חלף לו, וביום השני נסענו לצלול בים, לראות כרישים במים העמוקים, ואלמוגים לאורכו של החוף. גם הפעם, הילדה עם בגד הים לתפארת (אני) לא נכנסה למים. סבא, שישב בראש הסלע וצפה על המתרחצים בים, לא הבין למה אני מסתובבת ולמים לא נכנסת. הסתבר לו, בהמשך, שהייתה לי טראומה קשה ממים, שליוותה אותי גם בהמשך.

בלילה, ישבנו במדבר סביב המדורה, שרנו שירים שמחים ועצובים. בלי נוכחותו של הים, התיישבתי סביב המדורה ליד סבא ושאלתי אותו על הנופים מסביב, כי הוא מאוד מצא חן בעיני. כך נמשך הטיול. ביום האחרון, כולם רצו לנסוע חזרה הביתה לצפון, רק אני ישבתי עם המדריך (סבא) על דיונת חול, צופה בים אך שוב לא נכנסת. כל החבר'ה שהיו איתנו הסתכלו על שנינו ותהו, על מה אנחנו מדברים, כך התחיל הקשר שלי עם סבא.

הזוית האישית

אלון: בהתחלה לא כ"כ התחברתי לפרויקט, אבל כששמעתי את הסיפורים האחרונים של סבתא וסבא, ואת סיפור ההיכרות שלהם, מאוד התעניינתי ולמדתי דברים חדשים.

סבתא דליה וסבא אבשלום: נהנינו לספר לאלון את סיפור ההיכרות שלנו ולהיזכר בו.