מאגר סיפורי מורשת

שמי נעמי אליהו ואני סבתא של ליאן מצד אבא.

נולדתי להורים שלמה ויפה פרג'יאן, נולדתי וגדלתי ביפו וגרנו בשכנות עם ערבים ועם דתיים בשלום. בחגים היינו מביאים אחד לשני סלי פירות ובאים לברך חג שמח. המקום בו גרתי היה בית קרקע ענקי ומהמרפסת היה אפשר לראות שדות עם מלא פרחים. אהבתי להתנדנד בנדנדות, לשחק בתופסת, חמש אבנים וקפיצות בגומי. מה שהכי אפיין אותי כילדה זה שהייתי תלמידה מאוד חרוצה. בכל חג וחופשה הייתי רק מחכה שיגמר, מרוב שרציתי לחזור ללמוד. כל בוקר כל הילדים היו רצים אליי בשביל להעתיק את שיעורי הבית. פעם בתי הספר היו קטנים ולא עם כל כך הרבה מקצועות לנו היה רק חשבון, עברית, חקלאות, תנ"ך ומולדת. בכיתה ח' התחלנו ללמוד אנגלית, אבל לא ממש התעמקנו בזה רק כמה מילים בסיסיות.

בילדותי אף פעם לא חגגו לי יום הולדת כי לא היה לנו תנאים וכסף. פעם אחת נתנו לי מתנה, ספר של "כיפה אדומה" ואני כל כך אהבתי אותו ושמחתי שקיבלתי אותו. בשנות ה-60 אבא שלי זכה בלוטו ועם כל הכסף שהוא זכה הוא עשה לאחי חגיגת בר מצווה מפוארת, עם מלא אוכל, על גג ביפו. מכל האחים והאחיות שלי אני השביעית מתוך תשעה, כך שאני סוג של סנדוויץ' אבל מהחלק הקטן של המשפחה.

אימא שלי חלתה בניוון שרירים ברגליים, כשזה קרה כל האחריות בבית עברה אליי, גידלתי את שני האחים הקטנים שלי בעצמי, הייתי לוקחת אותם לגן ומחזירה אותם בעגלה, מביאה להם אוכל, מקלחת אותם. אני בעצם עשיתי הכל במקום אימא שלי. הייתה לי אחות גדולה שאיתה הייתי הכי בקשר, היינו הכי מחוברות, אבל הייתה לה מחלה ויום אחד כשעברנו את הכביש והיא הלכה לאט ולא הספיקה, היא נדרסה ומתה.

 סבתא נעמי בצעירותה

בגיל 18 הכרתי את בעלי – מרדכי אליהו (סבא של ליאן). בגיל 19 כבר התחתנו וגרנו בשכונה. למדתי בעיר-כפר סבא, מהרגע הזה ידעתי שזו העיר שאני אגור בה. עברנו לגור בעיר ובגיל 21 כבר הייתי אימא לילד הראשון שלי יניב. עד גיל 32 כבר היו לי עוד שני ילדים: מאיר ואיתנה (מאיר – אבא של ליאן). אחריי זה עבדתי בתפירה בבית ואז כבר נשארתי עקרת בית עד היום.

הזוית האישית

סבתא נעמי אליהו: היה לי מאוד כיף, העלנו זיכרונות וזה החזיר אותי אחורה הרבה שנים. אני רוצה לאחל לליאן, בריאות, הצלחה בלימודים – לשאוף גבוהה, אני מאמינה בה עד השמיים ואני מאוד גאה בה.

הנכדה ליאן: היה לי מאוד כיף, למדתי המון ובאמת זה חיזק את הקשר. יצא לי לשמוע דברים, שאולי לא הייתי יודעת אף פעם. אני מאחלת לסבתא שתמיד תגשימי את עצמך ותלכי אחריי החלומות שלך, את דמות שאני יכולה לקחת ממנה הרבה השראה ואני שמחה שאת תמיד עוזרת לי ודואגת לי.