מאגר סיפורי מורשת

"מאחורי כל הדברים הנראים לעין, יש דבר מה גדול יותר; כל דבר הינו נתיב, שער או חלון הנפתח אל משהו אחר" (הנסיך הקטן)

סבא שלי נולד בתוניס שבצפון אפריקה, אוגוסט 1939, הוא היה הבכור במשפחה, שמו יוסף. באותה שנה התחילה מלחמת העולם השנייה, ולכן המשפחה נאלצה לברוח מעיר מגורם להרים הרחוקים (גבל שמבי). שם סבא רבא שלי מצא עבודה בחקלאות ובנה טרסות, מדרגות רחבות להגן על הגידולים. שנתיים אחרי, סבתא רבתא שלי עמדה ללדת ולכן חזרה עם סבא שלי כשהיה רק בן שנתיים לעיר, בשעה טובה נולדה תינוקת.

החיילים הגרמנים כבר היו בכל מקום ,חיפשו יהודים, סבא רבא שלי לא יכול היה להצטרף למשפחתו ונשאר להסתתר בהרים. לסבא ספורי ילדות מרתקים ,כילד סקרן שובב "שיודע להסתדר לבד" טיפס על המעקה של המיטה הגבוהה של סבא שלו והתחיל "לדהור" בהתלהבות, לקחת כרית לשבת עליה ושוב "דהר" בהתלהבות, אבל הכרית החליקה וסבא גם איתה, נפל ושבר את היד.

גיבסו את ידו בגבס, ולאחר כמה ימים הכומר בא לאסוף את סבתא רבתא ושני הילדים והסתיר אותם במרתף של הכנסייה, עד שהיד החלימה ויוכלו שוב לברוח להרים ולחזור לאבא שלהם. באחד הטיולים בהרי גבל שמבי שהיה הר עם המון רוזמרין, הצטרפה אליהם משפחה קטנה וגם שם היה ילד קטן וסקרן. הילדים שמעו את ההורים מדברים ביניהם על כך שפעם היו בהר הזה רומאים פתאום הילד הקטן אמר "אני רואה אני רואה רומאים בתוך הרוזמרין!"

ואחריו גם סבי קרא בהתלהבות "אני גם רואה רומאים בתוך הרוזמרין", ההורים צחקו ואמרו "אין עכשיו רומאים בהר אתם מתבלבלים"… כולם צחקו והמשיכו בטיול הכיפי!

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבי"ס יעבץ, זכרון יעקב, בשנת לימודית התשפ"ג