מאגר סיפורי מורשת

שמי משה שפיגלמן, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, יחד עם רוני ומעלה סיפורי זיכרון וחוויות מתקופת ילדותי.

ספגטי עם כבד

"סבתא יהודית, אימא שלי, הייתה מכינה את המאכל בכל יום שישי מהכבדים שנשארו מהעופות שקנתה בשוק. היא הייתה קונה ארבע עופות אצל הקצב. היא הייתה מפרקת את העוף לבד לחלקים ושומרת את הכבדים במיוחד בשבילי. הייתי בן יחיד עם שתי אחיות והייתי מאוד קטן ורזה, לכן היה חשוב לה שאוכל אוכל בריא ומשמין במיוחד. הכבד ידוע כמאכל שנותן ברזל ורק אני קבלתי.

המאכל הטעים מורכב מבצל מטוגן, כבד צלוי על האש על רשת מיוחדת חתוך לקוביות קטנות ומעורב אחר כך עם אטריות ספגטי ארוכות. מפזרים על הכל קמח, פלפל ומלח ומבשלים כמה דקות. סבתא שוש מכינה את זה מצויין. אימא שלי למדה אותה"

שחמט מעץ

"סבא זאב, אבא שלי, קנה לי את השחמט לכבוד ציונים טובים מהבית הספר. ממש התרגשתי כי הוא הגיע הביתה והגיש לי בהפתעה קופסא מעץ ובתוכה כלי שחמט מגולפים מעץ. הבית של ההורים שלי היה בית יחסית עני ולא קבלנו סתם מתנות והפתעות. אחרי אחת מאסיפות ההורים שבה הם שמעו שהייתי תלמיד טוב וקבלתי ציונים טובים אבא שלי הלך וקנה לי משחק שחמט יוקרתי. הוא בעצמו לא ידע את כללי המשחק ואני גם לא. חברים לימדו אותי וככה הפכתי לטוב בשחמט. עכשיו אני מלמד את הנכדים שלי".

טקס הליכה לבית הכנסת ביום כיפור יחד

"מסורת ראשונה היא שבכל יום כיפור אימא שלי לימדה אותי לשתות שבע לגימות מכוס מים לפני תחילת הצום. עד היום אני עושה אותו דבר בדיוק.

בנוסף, לפני היציאה לבית הכנסת כל המשפחה התכנסה ליד הדלת של הבית וברכה אחד את השני בצום קל, בגמר חתימה טובה ובשנה טובה שתהיה לנו. רק אחרי שכולם ברכו, התחבקו והתנשקו עם כולם יוצאים לכיוון בית הכנסת.

עברו הרבה שנים ועכשיו אני הסבא ועושים אצלי בדיוק אותו טקס. הילדים והנכדים מגיעים לארוחה לפני הצום. מסיימים לאכול, מתארגנים ליציאה משותפת לבית הכנסת ואז מברכים זה את זה ליד הדלת (לפעמים גם עוברים בדרך למטה אצל השכנים לברך גם אותם ) והולכים יחד לבית הכנסת. אותי זה מרגש.

הזוית האישית

רוני: כאשר עשיתי את הראיון עם סבא הרגשתי קצת מבוכה, כי אני לא רגילה לשאול אותו שאלות כאלו. אבל, כשהוא התחיל לספר היה לי כיף ומעניין להקשיב למה היה כשעוד לא הכרתי אותו. למדתי דברים חדשים על סבא כמו למשל: שהיה תלמיד מצטיין, שלא ידע לשחק שחמט ולימד את עצמו וגם על מאכל מיוחד וטעים שבכלל לא שמעתי עליו לפני זה.

החלק הכי מעניין היה לשמוע על המאכל המיוחד שאני לא מכירה, לגלות את המרכיבים שלו וגם את זה שאימא שלי גם אכלה אותו בכל יום שישי כשהיא הייתה ילדה. כי סבתא שלי מכינה את זה עד היום (אימא של אבא שלי למדה אותה).  נהניתי מאוד מהתהליך. היה לי כיף לשבת בזמן פרטי עם סבא שלי, לשמוע עליו דברים חדשים ושונים מהסבא שהוא היום.