מאגר סיפורי מורשת

שמי ברוריה לוסקי, נולדתי בשנת 1950 בקזבלנקה שבמרוקו.

עד גיל שלוש גדלתי במרוקו ואחרי העלייה לארץ התגוררנו בחצור הגלילית. בביתנו במרוקו היו חמישה חדרים ותמיד גרנו בקרבת בית הכנסת

בילדותי במרוקו, היה מרגש לשמוע את כל התפילות בחגים ואת תקיעת השופר בראש השנה וביום כיפור. אבי היה מביא כבש לקראת החגים והיה מביא רב שהיה עושה שחיטה כשרה. המקצוע של אבי היה לנקות את הכבש, כדי שהכבש לא יחשב לטמא. אמא שלי הייתה מכינה לנו תבשיל ממבשר כבש וזאת הייתה חגיגה גדולה לכולנו. בחג פסח בליל הסדר, אבא שלי היה מרים את המגש של כל המטעמים של הסדר, והיה מברך על כל ילד וכל נכד. קוראים למנהג הזה בבהילו.

בבהילו זו ברכה שסבא ואבא שרים לילדים ולנכדים מסביב לשולחן ליל הסדר.

העלייה ארצה

עלינו באוניה ארצה, היינו עשרה אחים ואחיות, וישנו במיטות קומות אחת על השניה. היתה לי מחלה ברגלים, אז הורידו אותי מהאוניה עד שקיבלתי טיפול. מהאוניה הגענו ישר לחצור הגלילית. היו תנאים מאוד קשים, קיבלנו צריף רעוע, והביאו לנו לחם שחור יבש ששברנו אותו עם אבנים. נתנו לנו תלושים לקנות אוכל בצרכנייה בראש פינה בצורה מוגבלת. למזלנו, היו לי אחיות שעלו ארצה עם עלית הנוער לפנינו, וגייסו אותן אחת לנחל ואחת לצבא, והן גרו בקיבוץ נאות מרדכי, ועזרו לנו בכלכלת המשפחה.  הן הביאו שמן, קמח, לחם ועופות, נוסף על כך הן באו עם ג'יפ צבאי לשכונה שלנו, וחלקו לכל השכנים מצרכים.

אבא שלי הועסק בבניית שבילים בין הבתים. לאבי היה מאוד קשה מכיוון שבמרוקו היה לו בית קפה  והוא לא היה מורגל בעבודה כפיים. היה לנו מאוד קשה לגור בצריף רעוע, כשבחורף הגשם דולף מהתקרה. היה קשה להתרגל לחיים האלה, אבל היינו מאושרים שהיינו ביחד כל האחים והאחיות עם ההורים היקרים שלנו.

תאריך לידה וימי הולדת

לא לכל אדם יש תאריך לידה ולא לכל אדם חוגגים יום הולדת, זהו  זיכרון נוסף ומיוחד שמלווה אותי ממרוקו. אני זוכרת שכשהיו מפגשים משפחתיים עם ההורים שלי והאחים ואחיות שלי, והיה עולה נושא הגיל, ההורים שלי לא ידעו לענות לגבי תאריך מדויק, אלא היו אומרים שתאריך הלידה הוא בערך בסמוך לחג מסוים, או שהיו אומרים מי נולד לפני מי ובכמה שנים. זה המידע שהם היו זוכרים. מעולם לא חגגתי יום הולדת רשמית עם משפחתי עד גיל שבע עשרה, ואז מצאנו תעודת עלייה ממרוקו עם תאריכי לידה של חלק מאחיי ואחיותיי כולל אותי. גם כשגילינו את התאריך המדויק של יום ההולדת שלי, הוריי ומשפחתי עדיין לא ציינו זאת, ולא היתה לכך חשיבות. מי שכן ציין את יום ההולדת שלי היה בן הזוג שהיה לי, שהיה מאחל לי מזל טוב.

בישראל הנושא של תאריך לידה הוא משהו מאוד מרכזי וחשוב. העובדה שהייתה במרוקו ילודה מרובה, גם כן השפיעה על כך שלא התעסקו עם עניין תאריך או חגיגת יום הולדת. היום אני בת שבעים ושתיים, ובעלי וילדיי אף פעם לא שוכחים את יום ההולדת שלי, אני מקבלת זר פרחים גדול, חיבוקים מהנכדים שלי, וזה יום שלם של חגיגות.

חגיגת יום הולדת שישים

חגיגת יום הולדת שלא אשכח לעולם היתה כשהגעתי לגיל שישים. הילדים שלי הפתיעו אותי במסיבת יום הולדת מרגשת. כל היום הם היו מסביבי הכינו מטעמים, עוגות, הכינו ברכות, ושמתי לב שהם כל היום מתרגשים ומכינים. בערב הם הזמינו אותי למסיבה ואמרו לי שהיא מסיבת אירוסין.  נכנסתי ולהפתעתי גיליתי שזאת מסיבת יום הולדת לכבודי לגיל שישים. מאוד הופתעתי והתרגשתי מכל ההפקה. הוזמנו חברים מרחוק שהגיעו לשמח אותי. הבנות שלי הקריאו לי ברכות מאוד מרגשות, והנכדים והנכדות שרו ניגנו וברכו ברכות מאוד מרגשות והכל צולם. היתה ארוחת ערב כיד המלך וזהו אירוע שלעולם לא אשכח, וזאת היתה פעם ראשונה שהצליחו להפתיע אותי. מה שאהבתי בעיקר זה שחשבו עלי והקדישו לי כל כך הרבה תשומת לב והכנה. התרגשתי שאני חשובה להרבה חברים שעשו מאמצים לפנות זמן ולהגיע לחגוג איתי ולשמח אותי.

מסיבת הפתעה לסבתא ברוריה במלאת לה שישים שנה

הזווית האישית

סבתא ברוריה: היה לי מאוד כיף בתוכנית הקשר הרב דורי, הייתי מחכה למפגשים האלה ספרתי לנכדי הרבה דברים מהעבר.

נבות: היה מרתק מאוד, ולמדתי המון דברים מהעבר של סבתא שלי, שלא ידעתי לפני זה. היה כיף ואני מקווה שיהיה עוד מפגשים כאלה בעתיד.