מאגר סיפורי מורשת

לסבתא שלי קוראים מרים שחר, היא נולדה ברומניה בשנת 1962 ב-16 לפברואר. לאמא שלה קראו אאורוליה ולאבא שלה קראו רדו, ברומניה קראו לסבתא שלי מריאנה. שם המשפחה שחר בחרה בגלל שבשבילה שחר זה תחילה חדשה של החיים. התאריך ה-16 לפברואר זה תאריך מאוד חשוב לה בחיים לא רק בגלל שהיא נולדה בתאריך זה גם בגלל שאמא שלה (סבתא רבתא שלי) גם נולדה ב-16 לפברואר.

סבתא שלי עבדה בתור מדריכה מוסמכת בקציני הים עכו במשך 19 שנים עם נוער, יש לה תעודה של מדריכה מוסמכת שלמדה בהדס הנעורים בנתניה. אחרי שלמדה ועבדה בתור מדריכה מוסמכת היא עבדה כפקחית וטרינרית וזה מה שהיא עוסקת עד היום, במפעלי מזון.

סבתא שלי עלתה לארץ עם אימא שלי ודוד שלי ואחר כך דודה שלי נולדה. המעבר בין מדינה למדינה היה קשה מאוד אבל לאט לאט התחילו להתרגל לשגרה.

לסבתא שלי יש כמה תחביבים כאחד מהם הוא לסרוג. סבתא סורגת לנו חולצות, גרביים, צעיפים ועוד. התחביב השני שלה שהנכדים הכי נהנים ממנו, הוא בישול טוב. אפשר להגיד שסבתא שלי מכינה את המאכלים הכי טובים בעולם הקציצות המרק אימא'לה ואבא'לה (מאוד טעימים).

התחביב השלישי שלה הוא לטייל, סבתא שלי אוהבת לטייל בטבע, בחנויות, בקניונים ועוד בהרבה מקומות. התחביב הרביעי והאחרון שלה הוא לקרוא ספרים, סבתא אוהבת בעיקר לקרוא ספרים ארוכים וטובים מאוד. כמובן שהיא אוהבת לעשות עוד הרבה מאוד דברים אבל אלה האהובים עליה.

הזוית האישית

מסר מסבתא מרים: "סבתא שלי מוסרת לנו לדור הצעיר להיות יותר קשובים להורים מאשר פעם, שילמדו, שישרתו את המדינה בכבוד, שיצליחו בחיים, שיכבדו מבוגרים ושישמרו על עצמם"

הנכדה יסמין: "היה לי ממש כיף לדעת עוד מלא דברים על סבתא שלי והיה כיף גם לכתוב ולהסביר בכיתה לחברים והחברות"