מאגר סיפורי מורשת

סבא זייס, נולד במרוקו בשנת 1957.

סבא מספר: הילדות שלי הייתה ילדות די מאתגרת מכיוון שהתגוררתי בפנימיה, שהייתה מאד רחוקה מביתי. בפנימיה הייתה משמעת מאוד קשוחה כגון, בפנימיה היה חוק שאם אתה מאחר או מאחרת אפילו בדקה היו מענישים אותך ומכים אותך עם סרגל זה ממש ממש כואב. אז אני השתדלתי להיות ילד טוב אבל עדיין כן היו לי קשיים רבים בלימודים.

היה אסור לנו תלבושת יותר מדי חשופה כמו מכנסיים מעל הברך וגופיות. היה לי בפנימיה שעות פנאי שהיינו משחקים בהם משחקים כגון גוגואים, כדורעף, כדורגל ועוד. אחת לחצי שנה היינו הולכים הביתה לשבועיים. היו לנו טיולים בכל מיני ערים במרוקו.

שני סיפורים קצרים: ברצוני לספר סיפור שקרה לי בפנימיה, זה היה ביום הראשון ללמודי בפנימיה. אני בתור ילד בן 7 משתוקק ללכת לבית ספרי להכיר חברים חדשים ואיך שרציתי שזה ילך, זה הלך ההיפך.

ביומי הראשון בתור ילד מהפנימיה, מגיע לשעורי הראשון שהיה שעור חשבון עם מורה מאוד קשוח מבחינת המשמעת שלו. באותה תקופה כאשר ומורה דבר, לנו  אסור היה לעשות כלום, מלבד להקשיב. אפילו לא לכתוב. אני הייתי עסוק בכתיבה ולא שמעתי את דברי המורה, ומכיוון שעדיין לא ידעתי את חוקי בית ספרי החדש, המורה הסתכל עלי כותב ואמר לי "גש הנה", אני רעדתי מפחד מכיוון שהוא היה נראה עצבני מאוד. נגשתי אליו, השפלתי את עיניי והוא לקח את סרגלו והכה בי, חזרתי אל מקומי מושפל. וזה מלמד אותנו כמה המשמעת פעם הייתה קשוחה ועקשנית.

הסיפור השני: הייתי תלמיד בכיתה ט עם מעמד חברתי לא כל כך טוב, מכיוון שהיו חבורות של ילדים עם מעמד חברתי גבוה מאוד. אני הייתי בדרכי אל חדר האוכל לאכול ארוחת צהריים, הלכתי ולקחתי לעצמי את ארוחת הצהריים, הלכתי לעבר שולחנות הישיבה, כדי להתיישב לאכול את ארוחתי. בטעות נתקלתי בילד מחבורת הילדים "המקובלים", האוכל שלי נשפך על חולצתו, הוא התרגז מאד. התנצלתי, וכנראה זה לא הספיק שרק אבקש סליחה. הוא הכה אותי בפנים עד כדי כך שנשכבתי על הרצפה, עם כאבים מטורפים, ואז למרבה הפלא הגיע ילד מכיתה ח' ועזר לי להתרומם ולחזור לארוחתי. הלכתי אל המחנכת שלי וסיפרתי על כל מה שקרה והיא הענישה את הילד.

הזוית האישית

דניאל: היה לי מאוד כיף לדעת על עברו של סבא שלי ועל ילדותו, זה גם עזר לנו להתחבר ולמדתי הרבה על ילדותו של סבא שלי. זאת הייתה חוויה יוצאת דופן, הוא עבר תקופה מאוד מאתגרת כילד וזה גם סקרן אותי לדעת עוד על ילדותו ואיך הוא התמודד עם כל הקשיים אני גאה בו מאוד. סבא זייס: היה לי מאוד כיף לעבוד עם הנכדה שלי ולספר לה על ילדותי ועל עברי, הרגשתי שזה מאוד מחבר בינינו כל התהליך ותודה על ההזדמנות.