מאגר סיפורי מורשת

סבא דן נולד בקיבוץ דגניה א' בשנת 1949 מיד לאחר הקמת המדינה. לסבא יש שתי אחיות ואח שעדיין גר בדגניה.

דְּגַנְיָה א' היא קבוצה הנמצאת בקצהו הדרומי של ים כנרת, כעשרה ק"מ מדרום לטבריה, בתחום המועצה האזורית עמק הירדן. בהיותה הקבוצה הראשונה ואב הטיפוס לדגם ההתיישבות הנקרא כיום קיבוץ, נודעה דגניה כ"אם הקבוצות" ומאוחר יותר כ"אם הקבוצות והקיבוצים".(ויקיפדיה)

קיבוץ דגניה הוא הקיבוץ הראשון שהוקם בארץ בשנת 1910 וסבא הכיר את ראשוני החלוצים שהקימו אותו.

אבא ואימא של סבא, סבא מנחם וסבתא מרים, היו מורים וחינכו את סבא לאהוב את הארץ. מרים נולדה בשנת 1915 בניו-יורק בארצות הברית. אמה שלה היתה ציונית פעילה ועלתה ארצה בשנת  1905 בעלייה השניה. לאחר שעלתה לארץ שינתה את שמה הפרטי לבת-ציון. היא הייתה מקורבת למניה שוחט ולרחל ינאית בן-צבי שהייתה אשתו של הנשיא השני של  מדינת ישראל, יצחק בן צבי. כאשר הנשיא עם אשתו באו לבקר בדגניה, אמא שלו לקחה אותו להיפגש עם הנשיא.

מרים אמא של אבא, הייתה מורה צעירה בבית הספר בדגניה, שם הכירה את מנחם שיאון והם נישאו. נולדו להם ארבעה ילדים: יובל, רנה והתאומים – דן ואילת. מרים הייתה מורה בבית החינוך המשותף כשלושים וחמש שנה. היא נחנה בחוש אסתטי שהתבטא בכתב ידה, בעבודות סריגה ורקמה עדינות.

מנחם נולד בצ’כוסלובקיה בשנת 1907. כאשר היה בן שמונה החל מנגן בכינור, והמשיך את לימודי הנגינה והניצוח באקדמיה שבעיר ברנו. עם גמר לימודיו חזר לעירו, פתח בית ספר לנגינה, וניהל אותו עד שנת 1938, כאשר הגרמנים פלשו לצ’כוסלובקיה הוא נאסר וישב שישה שבועות בכלא, עם כל יהודי העיר.

בחודש מרץ 1939, הוא ברח והפליג לישראל באוניית מעפילים. הספינה נתפסה על ידי הבריטים וכך מנחם עלה לארץ. לאחר מכן הוא הגיע לדגניה א׳ ושם הוא פגש את מרים. הוא היה מורה למוסיקה בבית הספר ובעמק הירדן, וניצח על תזמורות ומקהלות.

כאשר סבא דן היה בן שבע עשרה וחצי, הוא התגייס לחיל אויר לקורס טייס, אותו סיים בהצלחה, והמשיך בתפקידים שונים של פיקוד וטיסה במטוסי קרב. סבא השתתף בכמה מלחמות ואף הפיל מטוסי אויב. לאחר שחרורו מצה"ל, התמנה לנהל את קק"ל (קרן קיימת לישראל) באנגליה שהוא ארגון שעוסק בהכשרת אדמות, בנטיעת עצים והקמת מאגרי מים. כשסבא חזר לארץ הוא התנדב לארגון צהלה, שעוסק בחינוך נוער במצוקה, לאהבת ארץ ישראל והכנתם לגיוס לצה"ל.

המשפחה של סבא גרה בלונדון במשך חמש שנים, יחד עם אמא שלי, אחיותיה ואחיה: טלי, עמית ואביב.  אמא למדה בבית הספר ליד השגרירות ואחרי זה התגייסה לצה״ל וחזרה הביתה. אחרי שסיימה את הצבא היא למדה בבצלאל אמנות וציור.

התמונה למטה היא של סבא וסבתא עם המשפחה שלנו, בבית שלהם בכחל ליד הכינרת. רואים בה את סבא וסבתא שלי, שלהם ארבעה ילדים (זהר, טלי, עמית ואביב) עם הבעלים של טלי ועמית (גלעד ואבישי), וכן עשרה נכדים: יואב, אורי, נעמי, גור, יובל, אוריה, עלמה, יונתן, תמר ואלישע.

תמונה משפחתית של שלושה דורות

הזווית האישית

 יובל: "נהנתי מאד לשמוע ולהכיר את העבר של סבא וסבתא. שמחתי להכיר להם את בית הספר והחברים שלי.

 סבא דן:" נהנתי להכיר את נכדי ואת סביבת הלמידה שלו".