מאגר סיפורי מורשת

שמי רפאל עצמון, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, יחד עם סבתא ציפי שסיפרה לי  את סיפורו של אביה, סבא רבא שלי, יונה רפאל, שעל שמו נקראתי רפאל.

רקע

סבא יונה רפאל נולד בפולין לפני 100 שנה בשנת 1921. הוא גר בעיירה גומבין שליד העיר לודג', ואבא של סבא יונה היה הרב של הקהילה. כל השבוע סבא יונה היה לומד בבית ספר פולני וביום ראשון הוא למד ב"חדר" עם רב שהיה מאוד קפדן, אבל סבא אהב את סיפורי התורה וחלם על דוד המלך ועל משה רבנו שהוציא את ישראל ממצרים ועוד.

סבא יונה והכלב

יום אחד כשסבא הלך לבית הספר הוא ראה שאחד השכנים הפולנים משסה את הכלב הגדול שלו ביהודי זקן שעבר ברחוב. היהודי הזקן כל כך נבהל שהוא נפל על השלג עם המקל שלו, וסבא רץ כדי לעזור לו לקום. סבא כל כך כעס והתעצבן כי כל פעם שיהודי היה עובר ברחוב, הכלב היה נובח ומנסה להתנפל עליו מהגדר, והפולני היה עומד ליד הגדר וצוחק בקול רם ומקלל בפולנית.

יום אחד סבא החליט ללמד את הכלב ואת הבעלים שלו לקח. סבא הכין מקל ארוך ובקצהו הוא תקע מסמר גדול ועליו חתיכת בשר. כשהוא הגיע לחצר של השכן הוא הרים את המקל והבשר גירה את הכלב וכשהכלב קפץ ופתח את פיו כדי לאכול את הבשר, המסמר כנראה פצע אותו והוא מיד עזב את המקל וחזר למלונה שלו בשקט. מאז הוא לא נבח כשעברו יהודים ברחוב.

המקרה בבית ספר

בית הספר הפולני היה מאוד רחוק מהבית, וסבא היה הולך ברגל עם אחיו הקטן דרך היער. המורה שלו הייתה פולניה אנטישמית ולא אהבה את היהודים בכיתה. היא הכריחה אותם לצאת בהפסקת עשר כדי לאכול בחוץ, כי בכתה הייתה תמונה של ישו מעל הלוח, ואסור היה להם לברך את ברכת- המזון ליד התמונה. מכיוון שבחוץ ירד שלג, הם ישבו על הרצפה במסדרון ואכלו. פעם אחת אחד הילדים הגדולים בבית הספר שהיה פולני, ניצל את ההזדמנות שהם ישבו ואכלו. הוא התנפל על האח הצעיר של סבא והכה אותו וקלל אותו על זה שהוא יהודי. סבא ראה שהרבה דם נזל מהראש של אחיו, והוא למרות שהיה נמוך לא פחד מהבריון הפולני, התנפל עליו והיכה אותו. כשהמורה שמעה על הריב בחוץ היא יצאה ומיד סחבה את סבא באוזן עד חדר המנהל. המנהל מיד העניש את סבא. הכניס אותו לחדר ואמר לו להישאר שם סגור לבד עד סוף הלימודים. בשעה חמש כשהלימודים הסתיימו המנהל פתח את הדלת ועם מקל היכה את סבא וצעק עליו.

כשהמנהל שחרר את סבא, חיכתה מאחורי השער של בית הספר קבוצת חברים של אותו בריון פולני, כדי להרביץ לסבא. סבא לא פחד, הוא יצא מהשער ועם הילקוט מעץ (שהוא בעצמו בנה אותו) הוא החזיר להם מכות ובמהירות ברח מהם. מרחוק הוא ראה עגלה עמוסה בחציר, במהירות הוא קפץ על העגלה והסתתר בתוכה. העגלון לא שם לב וכשהעגלה יצאה מהיער לכיוון העיר, סבא קפץ וחזר הביתה. בפתח הבית חיכתה לו אימא שלו, חיבקה אותו ונישקה אותו. למחרת היא הגיעה לבית הספר ומכיוון שהייתה אשתו של הרב, המנהל קיבל אותה יפה והצליחו לפתור את הבעיה.

העלייה מפולין לארץ ישראל

כשסבא יונה היה בן שלוש, הקהילה היהודית אספה כסף כדי לקנות אדמות בארץ ישראל.

הם ארגנו משלחת של עשרה אנשים חשובים מהקהילה (שהיה להם כסף) והוסיפו להם את הרב מרדכי מאיר שרגא שהיה האבא של סבא יונה. המשלחת הגיעה לישראל בקיץ והיה להם כל כך חם עם הבגדים והמעילים שלהם. הם גם סבלו מהזבובים והיתושים, וכל העשרה חזרו לפולין.

רק סבא מרדכי נשאר בארץ. הוא הקים משרד בתל-אביב שהוא קרא לו "הגואל" כדי לגאול אדמות בארץ ישראל.

אימא של סבא יונה נשארה בפולין עם כל הילדים הקטנים לבד, ורק אחרי עשר שנים היא קיבלה את האישור "הסרטיפיקט" לעלות ארצה. בתאריך 13.7.1934 סבא נפרד מהחברים שלו כדי לעלות לפלסטינה (ישראל). הם נסעו ברכבת לוורשה העיר הגדולה, כשהאח הבכור שלא קיבל עדיין את הסרטיפיקאט ליווה אותם, ומשם נסעו לנמל קונסטנצה. קונסטנצה היא עיר נמל רומנית על חוף הים השחור. מכיוון שסבא אף פעם לא ראה אוניות הוא חשב שזה ארמון מפואר, אבל האימא שלו הסבירה לו שזאת האונייה שבה הם יפליגו לארץ ישראל (שם האנייה היה פולוניה).

לאחר ארבעה ימי הפלגה קשים בים סוער, הם הגיעו לנמל יפו, ושם האבא קיבל אותם, וכולם עברו לתל אביב ברחוב בלפור 21 ששם האבא בנה צריף לכל המשפחה.

סבא יונה עם האחים

ילדות בתל אביב

סבא יונה ויהודה (האח הצעיר שלו) לא נרשמו לבית ספר אלא למדו בבית תורה ופרשות שבוע עם אבא שלהם, אבל כשהאבא היה יוצא מהבית למשרד "הגואל", הם היו בורחים אל שפת הים. כשהאבא גילה זאת הוא רשם אותם  ללימודים מסודרים בבית ספר "תחכמוני".

כשסבא היה בן 13 הוא הצטרף לתנועת הנוער "בני עקיבא" וזה כמובן ללא האישור של אבא שלו. יום אחד הוא שמע מחבר בשם יהודה רובינסון  שמחפשים נער שליח לבית דפוס (בשם "אומנות") ברחוב שינקין בתל-אביב, ובלי ידיעתו של אבא הוא התחיל לעבוד, ואת כל הכסף שהוא קיבל הוא נתן לאמא. יום אחד הוא אחר לארוחת ערב והאבא גילה את הסוד ואסר עליו להמשיך לעבוד שם בטענה שהעופרת עלולה להזיק לריאות שלו.

הצטרפות לתנועת בית"ר

סבא המשיך ללכת לתנועת הנוער בני עקיבא, שם הוא פגש חבר שארגן קבוצה שתעבור אל תנועת בית״ר (ברית הנוער העברי על שם יוסף טרומפלדור) חברי הקבוצה היו נפגשים בפרדס בתל אביב ברחוב המלך ג׳ורג׳ ונקראו בשם "פלוגת הגוזלים". המפקד יחיאל שטרקמן (אחרי הרבה שנים שינה את שמו לעצמון והיה מנהל תיכון ״שרת״ בנתניה) היה עורך להם מסדרים כמו בצבא. המדריך יוסף ישראלי נתן להם שיעורים על תולדות המושבות בגליל ועל הישוב היהודי בארץ, והמדריך בן ציון פרבני אימן אותם בתרגילי ספורט וקרבות פנים-אל-פנים והיאבקות.

אחרי כמה חודשים הודיע להם המפקד שהם כבר בוגרים ושמם יהיה "הנשרים". המדריך שלהם שלמה אנגל (ששינה אח"כ את שמו לשלמה אראל כשהיה מפקד חיל הים). סבא וחבריו רצו מאוד להשתתף בפעולות נגד הבריטים ששלטו אז בארץ, אבל המפקד אסר עליהם לבצע פעולות באופן עצמאי. סבא היה מאוכזב ועבר עם חברו לתנועת נוער שקראו לה ״בני לאונרד״ שם לימדו אותם איך יהודי חייב לדעת להגן על עצמו ועל הכבוד היהודי שלו.

הגיוס לצבא הבריטי

בגיל 17 ללא ידיעת הוריו סבא התגייס לצבא הבריטי (רק אחותו הגדולה הייתה שותפה לסוד). הוא פשוט יצא בבוקר מהבית לבסיס בסרפנד (צריפין) ושם הוא הצטרף לחיל האוויר הבריטי R.A.F. במשך שש שנים הוא נלחם במדבר המערבי באפריקה נגד הצבא הגרמני.

יום אחד הוא נשלח עם משאית האספקה אל החיילים שכבר התקדמו לקו הקדמי. הם נסעו במדבר במשך כל היום, אבל כשהחשיך אי אפשר היה לראות את המשך הדרך. סבא ביקש מהסמל שנסע איתו שיעצרו ובבוקר ימשיכו בנסיעה, וככה הם עשו. בבוקר כשהשמש זרחה הם התעוררו והם ראו ממש לידם תהום…זה היה ממש נס! wow!

סבא יונה עם משאית האספקה

בנסיעה אחרת שסבא נשלח לגדוד מרוחק עם הכומר שהיה מאוד מיודד איתו. הם הגיעו למקום מסוים והמשאית נתקעה. סבא ניסה לתקן אבל המנוע רתח והם חיכו כדי שיתקרר. פתאום סבא ראה מרחוק ילדה שמנסה להתקרב לאוטו אבל כשראתה אותם, היא התחילה לברוח. סבא רץ אחריה וצעק לה באנגלית "אל תפחדי" אבל היא המשיכה לברוח ופתאום נעלמה לתוך מערה (בהרי האטלס). כעבור כמה דקות היא יצאה עם כמה גברים (כנראה בני משפחתה) ואז סבא שם לב שהילדה עונדת על הצוואר שרשרת עם תליון ועליו מגן דוד. הוא הבין שהם יהודים, והוא צעק באנגלית ובערבית "אני חייל יהודי מארץ ישראל"! כל הגברים התקרבו, כרעו, נישקו את רגליו וצעקו ביחד "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד!". סבא הרגיע אותם והשאיר להם אוכל. אח"כ הוא חזר אל הכומר שחיכה לו ברכב.

סבא יונה עם אחים לנשק

כשסבא השתחרר מהצבא הבריטי אחרי שש שנים, הוא חזר ארצה דרך מצרים בחזרה אל המשפחה שכל כך דאגה וחיכתה לו. סבא התחתן וסבתא ציפי שסיפרה לי את הסיפור היא הבת הבכורה שלו.  סבא התגייס לצה"ל ושרת בכל מלחמות ישראל: מלחמת השחרור, מבצע קדש, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור.

סבא יונה בטקס הענקת עיטור המלחמה

סבא יונה רפאל ז"ל נפטר לפני 14 שנים בראש חודש אדר – יהי זיכרו מבורך לעד!

הזוית האישית

ציפורה עצמון: תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר, בה השתתפנו יחד עם רפאל נכדינו, הכניס את כולנו לתוך שרשרת הדורות המשפחתי השזורה בתולדות הקמת המדינה.